סעודה מפסקת

הסעודה הנאכלת לקראת תשעה באב נקראת סעודה מפסקת. סעודה זו נאכלת בסמיכות לתשעה באב, בתור הכנה לקראת הצום, ויש לעשותה בדרך עניוּת ושפלוּת, כסעודת אבֵלים השקועים באבלם ועטופים צער ויגון. אין אוכלים בה בשר ויין (מעיקר הדין, ולא רק מחמת מנהג), אין אוכלים בה יותר מתבשיל אחד, אין אוכלים אותה בחבורה, ויושבים בה על הרצפה.

סעודה מפסקת אינה רק אמצעי לכך שניתן יהיה להתענות בתשעה באב, אלא יש בה תכלית עצמית, לנהוג כאבלים, ולכן יש קצת מצווה באכילתה. כשם שבמועדים, אוכלים סעודה חגיגית לבטא את מעלת היום, כך בתשעה באב, ראוי היה לאכול סעודת אבלים, לבטא את צער החורבן והגלות. וכיוון שבתשעה באב אסור לאכול, הקדימו סעודה זו לערב תשעה באב¹.