logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק יד - סעודה מפסקת. פרק יד - סעודה מפסקת

סעודה מפסקת

facebook email whatsapp

הסעודה הנאכלת לקראת תשעה באב נקראת סעודה מפסקת. סעודה זו נאכלת בסמיכות לתשעה באב, בתור הכנה לקראת הצום, ויש לעשותה בדרך עניוּת ושפלוּת, כסעודת אבֵלים השקועים באבלם ועטופים צער ויגון. אין אוכלים בה בשר ויין (מעיקר הדין, ולא רק מחמת מנהג), אין אוכלים בה יותר מתבשיל אחד, אין אוכלים אותה בחבורה, ויושבים בה על הרצפה.

 

סעודה מפסקת אינה רק אמצעי לכך שניתן יהיה להתענות בתשעה באב, אלא יש בה תכלית עצמית, לנהוג כאבלים, ולכן יש קצת מצווה באכילתה. כשם שבמועדים, אוכלים סעודה חגיגית לבטא את מעלת היום, כך בתשעה באב, ראוי היה לאכול סעודת אבלים, לבטא את צער החורבן והגלות. וכיוון שבתשעה באב אסור לאכול, הקדימו סעודה זו לערב תשעה באב1.

1 הערות

1.
עיין כף החיים תקנב לו, בשם שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן קלה. ועיין הליכות שלמה פרק טו סעיף ב, ושו"ת שבט הלוי חלק י סימן פג, ואור לציון חלק ג פרק כח הערה א, שגם מי שאינו מתענה בתשעה באב, יאכל סעודה מפסקת. ועיין שו"ת בצל החכמה חלק ד סימן נה אות ב, שראוי לאכול לחם בסעודה מפסקת, וכעין זה באור לציון חלק ג פרק כח הערה א, ועיין ירושלים במועדיה עמ' ריג, שאין צורך לאכול לחם בסעודה מפסקת.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ