אכילת עדשים או ביצים

יש הנוהגים לאכול בסעודה מפסקת עדשים או ביצים קשות¹, שהן מאכל אבלים כיוון שצורתן עגולה ושלמה. צורתן העגולה מרמזת לכך שאבלות היא כגלגל החוזר בעולם, דור הולך ודור בא. וצורתם השלמה, ללא חריץ המסמל את הפה, מרמזת לכך שאסור לאבל להרבות בדיבור².

הנוהגים לאכול עדשים או ביצים צריכים לשים לב שלא לאכול שום תבשיל נוסף, כדי שלא לאכול שני תבשילים בסעודה מפסקת³.

מטרת כל ההלכות הנוגעות לסעודה מפסקת היא לשוות לסעודה זו אופי של סעודה ענייה ושפלה, כפי הראוי לסעודה הסמוכה לתשעה באב. לגודל הצער על חורבן המקדש, ראוי היה להחמיר יותר בדיני סעודה זו, ולהגביל את סוגי המאכלים שאפשר לאכול בה עוד יותר, אך חכמים נמנעו מלעשות זאת, כדי שלא להכביד על הציבור יותר מדי. עם זאת, אדם שיש בכוחו, ראוי שימעט עד כמה שניתן בכבוד סעודה זו, ומי שאפשר לו, יאכל בסעודה זו רק פת יבשה ומים⁴. כך כותב הרמב"ם בסוף ההלכות הנוגעות לסעודה מפסקת: "זו היא מדת כל העם, שאינם יכולים לסבול יתר מדאי, אבל חסידים הראשונים כך היה מנהגם, ערב תשעה באב היה נוטל כל אחד מהם פת יבשה במלח, ושורה במים, ויושב לבדו בין תנור וכירים (מקום שפל ובזוי) ואוכל, ושותה קיתון (כד) של מים בדאגה ובשיממון ובבכייה כמי שמתו מוטל לפניו. וכך ראוי לחכמים לעשות או קרוב לזה. ומימי לא אכלתי בסעודה מפסקת תבשיל, אפילו תבשיל של עדשים"⁵.

גם מי שמחמיר על עצמו ואוכל רק לחם ומים, לא ימעט בכמות האכילה והשתייה אלא יאכל וישתה כפי הצורך, כדי שיוכל להתענות כראוי⁶.