logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק יד - סעודה מפסקת. פרק יד - סעודה מפסקת

אכילת עדשים או ביצים

facebook email whatsapp

יש הנוהגים לאכול בסעודה מפסקת עדשים או ביצים קשות1, שהן מאכל אבלים כיוון שצורתן עגולה ושלמה. צורתן העגולה מרמזת לכך שאבלות היא כגלגל החוזר בעולם, דור הולך ודור בא. וצורתם השלמה, ללא חריץ המסמל את הפה, מרמזת לכך שאסור לאבל להרבות בדיבור2.

 

הנוהגים לאכול עדשים או ביצים צריכים לשים לב שלא לאכול שום תבשיל נוסף, כדי שלא לאכול שני תבשילים בסעודה מפסקת3.

 

מטרת כל ההלכות הנוגעות לסעודה מפסקת היא לשוות לסעודה זו אופי של סעודה ענייה ושפלה, כפי הראוי לסעודה הסמוכה לתשעה באב. לגודל הצער על חורבן המקדש, ראוי היה להחמיר יותר בדיני סעודה זו, ולהגביל את סוגי המאכלים שאפשר לאכול בה עוד יותר, אך חכמים נמנעו מלעשות זאת, כדי שלא להכביד על הציבור יותר מדי. עם זאת, אדם שיש בכוחו, ראוי שימעט עד כמה שניתן בכבוד סעודה זו, ומי שאפשר לו, יאכל בסעודה זו רק פת יבשה ומים4. כך כותב הרמב"ם בסוף ההלכות הנוגעות לסעודה מפסקת: "זו היא מדת כל העם, שאינם יכולים לסבול יתר מדאי, אבל חסידים הראשונים כך היה מנהגם, ערב תשעה באב היה נוטל כל אחד מהם פת יבשה במלח, ושורה במים, ויושב לבדו בין תנור וכירים (מקום שפל ובזוי) ואוכל, ושותה קיתון (כד) של מים בדאגה ובשיממון ובבכייה כמי שמתו מוטל לפניו. וכך ראוי לחכמים לעשות או קרוב לזה. ומימי לא אכלתי בסעודה מפסקת תבשיל, אפילו תבשיל של עדשים"5.

 

גם מי שמחמיר על עצמו ואוכל רק לחם ומים, לא ימעט בכמות האכילה והשתייה אלא יאכל וישתה כפי הצורך, כדי שיוכל להתענות כראוי6.

6 הערות

1.
עיין שו"ע ורמ"א תקנב ה. ועיין משנ"ב תקנב יג, שמנהג אשכנז לאכול ביצים קשות.
2.
עיין מדרש לקח טוב פרשת תולדות סימן כט.
3.
פרי חדש תקנב ה, משנ"ב תקנב יד. ועיין שם, שיש הנוהגים לאכול בסעודה מפסקת תבשיל אחד, ומברכים ברכת המזון, ואוכלים ביצה מבושלת, ואין לנהוג כן, משום שאכילה באופן זה מצריכה לברך ברכה ראשונה לפני אכילת הביצה, וזו ברכה שאינה צריכה. ועיין שדי חמד חלק יח פאת השדה מערכת בין המיצרים סימן א אות ו, שהביא סמך למנהג לאכול ביצה אחר ברכת המזון. ועיין חזון עובדיה עמ' רסב, שמותר לברך ברכת המזון, לשהות זמן מה, ולאחר מכן לאכול את הביצה המבושלת.
4.
עיין שו"ע תקנב ו, ובהערה הבאה. ועיין הליכות שלמה פרק טו הערה 5, שבזמננו לא נהגו לאכול לחם ומים בלבד, אלא אוכלים כדי צורך חיזוק הגוף.
5.
עיין רמב"ם תעניות ה ט, על פי תענית ל א: כך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אילעאי: ערב תשעה באב מביאין לו פת חרבה במלח, ויושב בין תנור לכיריים, ואוכל, ושותה עליה קיתון של מים, ודומה כמי שמתו מוטל לפניו.
6.
משנ"ב תקנב טו.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ