1.
שו"ע תקנב א. ועיין ביאור הלכה תקנב ג ד"ה וכן, שלדעת הרמב"ן, שני מיני מאכל שבושלו בסיר אחד נחשבים תבשיל אחד, ולדעת הטור, הם נחשבים שני תבשילים, והכרעת השלחן ערוך, שעיקר ההלכה כרמב"ן, אך יש להחמיר כדעת הטור. ועיין שו"ע שם, שמין אחד של אוכל שבושל בשני סירים, ולכל סיר מרקם שונה, נחשב כשני תבשילים. ועיין שו"ע שם, שגם דבר שאפשר לאוכלו חי כגון גזר, ובישלוהו, נחשב תבשיל. ועיין כף החיים תקנב כו, שמאכל כבוש נחשב כתבשיל, שכן בדיני בליעת איסורים, כבוש נחשב כמבושל, ועיין ערוך השלחן תקנב ז, שלעניין סעודה מפסקת, מאכל כבוש אינו נחשב כתבשיל, כיוון שמאכל כבוש אינו מאכל חשוב. ועיין ספר החיים לגר"ש קלוגר סימן תקנב, וכף החיים תקנב יג, וחזון עובדיה עמ' רנט, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 209, ואשרי האיש פרק ע סעיף י, ושו"ת עמק התשובה חלק א סימן צב אות י, שמאכלים מפוסטרים אינם נחשבים מבושלים, כיוון שהפסטור אינו משנה את טעם המאכל, ועיין אור לציון חלק ג פרק כח אות אות ב, וירושלים במועדיה עמ' ריד, שמחמירים, והכרעת הגר"י אריאל שליט"א להקל, ובלבד שהפסטור אינו משנה את טעם המאכל. ועיין קרא עלי מועד פרק ו הערה ט, בשם הגר"נ קרליץ, וקובץ הלכות לגר"ש קמינצקי פרק טז הערה יא, שממרח אינו נחשב כתבשיל, כיוון שהוא טפל ללחם, ועיין אור לציון חלק ג פרק כח הערה א, וירושלים במועדיה עמ' ריד, שממרח נחשב כתבשיל.
חסרון המקדש
איסור ריבוי התבשילים
קריאת הפרק ברצף