logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק יא - בניין של שמחה ונטיעה של שמחה. פרק יא - בניין של שמחה ונטיעה של שמחה

בניין של שמחה

facebook email whatsapp

מראש חודש אב ועד תשעה באב, אין בונים בניין של שמחה. 'בניין של שמחה' הוא בניין שבנייתו מעוררת את שמחת הלב, כגון בניית חופה לצורך שמחת נישואין, או בנייה שתכליתה הרווחה, כבניית פרגולה לשם נוי, או הוספת חדר לבית ליתר נוחות1. סיוד הבית כדי לייפותו נחשב גם הוא בניין של שמחה, ועל כן גם הוא אסור2. ואם מטרת הסיוד היא הסרת כתמים ולכלוכים שמכערים את הקיר, אין הסיוד נחשב בניין של שמחה, והוא מותר3. כאשר הבית צר מלהכיל את כל בני הבית, מותר להרחיבו בתשעת הימים, כיוון שאין זה בניין של שמחה4.

 

אדם שהתחיל לבנות בניין של שמחה לפני תשעת הימים, יכול להמשיך בעבודתו5, אך לא יסיים את העבודה בתשעת הימים6.

בנייה שדחייתה עלולה לגרום נזק או הפסד כספי

בנייה של שמחה שדחייתה לאחר תשעת הימים עלולה לגרום נזק או הפסד כספי, מותרת. לכן מותר לחזק קורת פרגולה שהתרופפה ועלולה ליפול ולגרום נזק לאנשים או לרכוש, אף שהפרגולה עשויה לנוי7.

בנייה לצורך מצווה

בנייה לצורך מצווה מותרת, לכן מותר לבנות בית כנסת, גם אם הבנייה היא להרווחה. וכן מותר לצבוע את בית הכנסת כדי לייפותו, שכן מצווה לייפות את בית הכנסת, כמו שנאמר: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"8. צורכי רבים נחשבים לצורכי מצווה, ולכן מותר לבנות מבני ציבור המיועדים לרבים9.

עבודה בבנייה לשם פרנסה

אדם המתפרנס מבנייה או סיוד, ואם לא יעבוד בתשעת הימים בבניין של שמחה, לא יהיה לו כדי פרנסתו, יש סוברים שרשאי להמשיך בעבודתו לשם פרנסתו10. ויש חולקים וסוברים שאסור לו לעבוד, כיוון שלא חילקו חכמים בתקנתם בין מי שיש לו כדי פרנסתו למי שאין לו כדי פרנסתו11

בנייה על ידי פועלים גויים

כשם שאסור לבנות בניין של שמחה בתשעת הימים, כך גם אסור לשכור פועל גוי שיבנה עבור יהודי בניין של שמחה בימים אלו12.

 

אדם השוכר לפני תשעת הימים פועל גוי שיבנה עבורו בניין של שמחה, יתנה עם הפועל שלא יעבוד בתשעת הימים. אם לא התנה זאת עם הפועל הגוי, האיסור או ההיתר לעבודת הפועל בתשעת הימים תלויים בצורת התשלום לו: אם הפועל מקבל שכר עבור זמן העבודה, הרי הוא כשליח של בעל הבית, ואין לאפשֵר לו לעשות את עבודתו בתשעת הימים. אך אם הפועל הגוי עובד בקבלנות, דהיינו מקבל שכר עבור עבודתו, בלי קשר למשך זמנה, נמצא שהשכר ניתן לו עבור התוצאה, ובשעת העבודה אין הוא נחשב שליח של בעל הבית. אם כן, במצב זה ניתן לאפשֵר לו לעשות את עבודתו בתשעת הימים, ובלבד שמראש הייתה לו יכולת לעשותהּ שלא בתשעת הימים. למרות זאת, לכתחילה יש לנסות לפייס את הגוי ולשדלו שידחה את העבודה לאחר תשעת הימים, ומי שמוכן לשלם עבור הדחייה תשלום מועט, תבוא עליו ברכה13.

13 הערות

1.
עיין שו"ע תקנא ב, ומשנ"ב שם. ועיין רמ"א שם, ומשנ"ב שם, שלצורך חתן רווק שאין לו בנים, מותר לבנות חופה, כיוון שזה צורך מצווה. ועיין מחצית השקל תקנא ח, שהדבר מותר רק אם לא יהיה פנאי לבנות את החופה לאחר תשעת הימים. ועיין כל המתאבל עליה עמ' סט, בשם הגרי"ש אלישיב, שאין לקנות בתשעת הימים דירה, אלא אם כן המחיר עלול לעלות, או שיש חשש שדחיית הקנייה תגרום לביטול הרכישה.
2.
חזון עובדיה עמ' קסז: יש להמנע, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 200, קובץ מבית לוי גיליון יג עמ' כג, ועלהו לא יבול ח"א עמ' קצה, בשם הגרש"ז אוירבך, כל המתאבל עליה עמ' סד בשם הגרי"ש אלישיב. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 200, שאדם הצריך להיכנס לדירה מיד אחרי תשעה באב, יכול לסיידה בתשעת הימים. ועיין מועדי ישרון עמ' 136, בשם הגר"מ פיינשטיין, שמותר לצבוע דירה ריקה, שעתידים לגור בה רק אחרי תשעה באב. ועיין שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תקנא ס"ק כב, בשם הגרי"ש אלישיב, שהדבקת טפטים נחשבת כסיוד, והיא אסורה כל תשעת הימים. ועיין אגרות משה או"ח ח"ג סימן פב, שמתיר עד שבוע שחל בו תשעה באב. ועיין תורת המועדים עמ' קמו, בשם הגר"ע יוסף, שמתיר ליוצאי ספרד גם בשבוע שחל בו, שאין לנו אלא מה שאסרו חכמים. ועיין בן איש חי שנה ראשונה דברים אות ג, שצביעה וחקיקת צורות נאות אסורה גם על רהיטים, ועיין אור לציון ח"ג פרק כו הערה א, שחולק.
3.
קובץ מבית לוי גיליון יג עמ' כג.
4.
עיין חזון עובדיה עמ' קסז, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 200. ועיין חזון עובדיה שם, שבזמננו מותר לבנות דירות ובניינים בארץ ישראל למטרת מגורים, מכיוון שיש בארץ מצוקה בדירות, ואין זה נחשב בניין של שמחה.
5.
הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 200, הגר"י אריאל שליט"א. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות ג, שאוסר לבנות בניין של הרווחה, אף אם התחילו לבנותו לפני תשעת הימים, וכן פסק בספר תורת המועדים סימן ה הערה יט.
6.
הגר"י אריאל שליט"א.
7.
עיין שו"ע תקנא ב, ומשנ"ב שם. ועיין תורת המועדים פרק ה הלכה יט, שאדם ששכר פועלים ומשלם להם שכר חודשי, ואם לא יסיים את מלאכת הבנייה בתשעת הימים ייגרם לו הפסד כספי, שיצטרך להוסיף בשכרם, רשאי לסיים את העבודה בתשעת הימים. ואם יכול לפייס את הפועלים שלא יעבדו בתשעת הימים, ולא ישלם להם שכרם על ימים אלו, טוב שיעשה כן, ויסיים את המלאכה לאחר תשעה באב. ולכתחילה יש להשתדל שלא להגיע למצב זה, אלא יתנה מראש עם הפועלים שבתשעת הימים אין הם שכורים לו.
8.
שמות טו ב. משנ"ב תקנא יב.
9.
ערוך השלחן תקנא ז.
10.
שו"ת דברי מלכיאל חלק ו סימן ט סוף אות א, עיין חזון עובדיה עמ' קסח, וילקוט יוסף עמ' רמא. 
11.
כף החיים תקנא כח.
12.
משנ"ב תקנא יב.
13.
משנ"ב תקנא יב.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ