נטילת ידיים בהשכמת הבוקר

עיין שו"ע תקנד י, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם, שלדעת הרמב"ם והגר"א אין נוטלים ידיים בתשעה באב להעברת הרוח הרעה, ולעניין הברכה יש לחוש לדעתם, לכן אין לברך "על נטילת ידיים" אחרי הנטילה להעברת הרוח הרעה, אלא לאחר הנטילה השנייה, שנוטלים אחר עשיית הצרכים כהכנה לתפילה. ועיין ארחות רבנו חלק ב עמ' קעב, בשם החזון איש, שהנוהגים ליטול כל יד ארבע פעמים, יכולים לנהוג כן גם בתשעה באב. 

שו"ע תקנד י, ובן איש חי שנה ראשונה פרשת תולדות אות ב, ועיין שם, שבתשעה באב, הרוח הרעה שורה רק על אצבעות הידיים, ולא על כל כף היד. הטעם לשוני זה בין שריית הרוח הרעה בתשעה באב לבין שרייתה בימות השנה נעוץ בכך שהרוח הרעה שורה על ידיו של האדם, כדי שתהיה לה אחיזה באדם והיא תוכל להשפיע עליו את השפעתה השלילית, וככל שהרוח הרעה שורה על חלקים גדולים יותר של הגוף, כך כוחה גדל. בימים רגילים, הרוח הרעה מתפשטת על כל מרחב היד, אך בתשעה באב, כיוון שהוא יום פורענות, הרוח הרעה שולטת באדם גם כאשר אין לה אחיזה רבה בגופו, ולכן אין היא מתפשטת על כל מרחב היד, אלא רק על אצבעות הידיים.