1.
עיין שו"ע תקנד ו, ושו"ת שבט הלוי חלק י סימן פא ענייני תשעה באב אות א ד"ה דברור. ועיין ערוך השלחן תקנד ז, ונשמת אברהם סימן תקנד ס"ק ו, בשם הגרש"ז אוירבך, וחזון עובדיה עמ' רפח, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 211, שחולה הפטור מהתענית יכול לאכול כרגיל, ואינו צריך לאכול פחות פחות מכשיעור. ועיין אור לציון שם, שאדם שחום גופו גבוה מהרגיל, או שיש לו קלקול קיבה הגורם לשלשולים, או שהוא צריך לשכב במיטה מחמת חולשתו, נחשב חולה. ועיין שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן קיד, שאדם שהתענית מחלישה אותו בשיעור גדול יותר מכפי שהיא מחלישה אנשים רגילים, דינו כחולה, ופטור מהתענית. ועיין מחזיק ברכה קונטרס אחרון סימן תקנד אות א, שחולה שנתרפא, אך הוא חלוש מאוד, פטור מהתענית. ועיין אור לציון שם, שזקן תשוש כוח, נחשב כחולה, ופטור מן התענית, ועיין חזון עובדיה עמ' רעט, שמקל רק כאשר הרופאים אמרו לו שעלול לחלות מחמת התענית, וגם אז, עליו לאכול פחות פחות מכשיעור. ועיין חוט שני שבת חלק ד עמ' רסא, שחולה הצריך לשתות מחמת מחלתו, רשאי מעיקר הדין אף לאכול, אך למרות זאת יימנע מלאכול כדי לשתף עצמו עם הציבור (ועיין משנ"ב מהדורת דרשו סימן תקנד הערה 28).
חסרון המקדש
דין חולה בתשעה באב
קריאת הפרק ברצף