logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק ט - כיבוס, לבישת בגדים מכובסים ולבישת בגדי שבת

facebook email whatsapp

בשבוע שחל בו תשעה באב, אסור לכבס בגדים, מצעים, מגבות ומפות1, כדי למעט בשמחה2. יוצאי אשכנז נוהגים שלא לכבס כבר מראש חודש אב3, כדי למעט בשמחה כבר מראש חודש4, אך יוצאי ספרד נוהגים כפי עיקר הדין, ונמנעים מכיבוס רק בשבוע שחל בו תשעה באב5.

 

כאשר תשעה באב חל בשבת, והתענית נדחית ליום ראשון, השבוע הסמוך לתשעה באב אינו נחשב כשבוע שחל בו תשעה באב, ומותר ליוצאי ספרד לכבס את בגדיהם בשבוע זה6.

כיבוס בגדי ילדים

גם כיבוס בגדי ילדים אסור7, אך דינם קל מבגדי מבוגרים בכך שגם יוצאי אשכנז נמנעים מכיבוסם רק בשבוע שחל בו תשעה באב, שבו הכיבוס אסור מן הדין. אך קודם לכן, מראש חודש אב, שבו האיסור הוא רק מחמת מנהג, נוהגים לכבסם אם יש צורך בכך8.

 

בגדי ילדים קטנים שאינם מקפידים על ניקיון בגדיהם, ומתלכלכים בתדירות (עד גיל שש בערך), אינם כלולים באיסור, ומותר לכבסם גם בשבוע שחל בו תשעה באב, כיוון שאין שמחה בכיבוסם9. כאשר מכבסים בגדי ילדים קטנים, אסור להוסיף למכונה בגדי מבוגרים10, כיוון שאיסור הכביסה אינו רק מחמת הטורח, אלא גם מחמת השמחה בניקיון הבגדים. 

1.
שו"ע תקנא ג. ועיין רמ"א שם ומשנ"ב שם לב, שכיבוס של מצווה מותר, לכן אדם שאין לו בגד נקי לשבת, רשאי לכבס לכבוד שבת, וכן מותר לכבס בגד לבן לצורך ספירת שבעה נקיים. ועיין שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תקנא הערה נט, בשם הגרי"ש אלישיב והגר"ח קנייבסקי, שמותר להפעיל מכונת כביסה לפני ראש חודש אב, אף שהכביסה תמשיך להתכבס בראש חודש. ועיין כל המתאבל עליה עמ' קמח, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב, וירושלים במועדיה עמ' רב, שמותר לכבס כתם מבגד, ועיין ארחות רבנו ח"ב עמ' קסד, ואור לציון חלק ג פרק כז שאלה א, שאוסרים. ועיין חזון עובדיה עמ' רי, ואור לציון חלק ג פרק כו שאלה א, וקובץ מבית לוי גיליון יג עמ' כט, בשם הגר"ש ואזנר, שצחצוח נעליים אינו נחשב כיבוס והוא מותר, ועיין שו"ת שלמת חיים (תשע"ח) סימן שיב, שאוסר, ועיין הליכות שלמה פרק יד סעיף יז, שאין בדבר איסור ברור, אך נהגו למעט בצחצוח הנעליים, מלבד לכבוד שבת. ועיין חזון עובדיה עמ' רמח, שמותר לשטוף את רצפת הבית בתשעת הימים. 
2.
תרומת הדשן סימן קנב, עיין פרי מגדים אשל אברהם סימן תקנא ס"ק יב, ועיין שם שמסיבה זו, אסור למסור בגדים לגוי שיכבס אותם עבור הישראל, כמבואר ברמ"א תקנא ג. ועיין משנ"ב תקנא כא.
3.
רמ"א תקנא ג. ועיין ברית כהונה מערכת רי"ש אות ט, שנהגו בג'רבא להימנע מכיבוס בכל תשעת הימים, מלבד בראש חודש.
4.
כלבו סימן סב ד"ה משנכנס אב.
5.
שו"ע תקנא ג, חזון עובדיה עמ' רכט. ועיין חזון עובדיה עמ' רלז, שאסור ליוצא אשכנז לתת את בגדיו ליוצא ספרד כדי שיכבס עבורו את בגדיו לפני שבוע שחל בו תשעה באב.
6.
עיין שו"ע תקנא ד, שהביא בסתם את דעת הרא"ש שכאשר תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, אין דין שבוע שחל בו תשעה באב, ולאחר מכן הביא בשם 'יש אומרים' את דעת הסמ"ג, שהשבוע הסמוך לתשעה באב נחשב כשבוע שחל בו תשעה באב. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות יב, וחזון עובדיה עמ' רכג, שהלכה כרא"ש, כיוון שהשולחן ערוך סתם כדעתו. ועיין פרי מגדים סימן תקנא אשל אברהם ס"ק לה, שחולק וסובר שלעניין דברים האסורים מן הדין בשבוע שחל בו תשעה באב, יש להחמיר כדעת הסמ"ג, שהשבוע הסמוך לתשעה באב נחשב כשבוע שחל בו, ולעניין הדברים האסורים מחמת מנהג, יש להקל כדעת הרא"ש, שהשבוע הסמוך לתשעה באב אינו נחשב כשבוע שחל בו (עיין הערה 143). ליוצאי אשכנז אין כמעט משמעות למחלוקת זו, כיוון שבלאו הכי הם מחמירים שלא לכבס ושלא להסתפר כל תשעת הימים. 
7.
שו"ע תקנא יד.
8.
עיין משנ"ב תקנא פב, שהביא מחלוקת בעניין זה בין האליה רבה, שאוסר, לחיי אדם, שמתיר, ועיין חנוך לנער פרק כא סעיף א, שפסק להקל כחיי אדם.
9.
עיין רמ"א תקנא יד, שנוהגים להקל בבגדי קטנים, ועיין קרא עלי מועד פרק ד הערה ד, בשם הגר"מ פיינשטיין והגר"נ קרליץ, וירושלים במועדיה עמ' רב, שהכוונה לקטנים שאינם מקפידים על ניקיונם, וכעין זה נכתב באור לציון ח"ג פרק כז הערה א. ועיין חיי אדם כלל קלג סעיף יח, ובן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות ו, שכוונת הרמ"א לילדים עד גיל שלוש, ועיין אור לציון שם, שהיום, שמקפידים יותר על ניקיון בגדי הילדים, יש להקל עד גיל שש-שבע, ועיין חזון עובדיה עמ' רכז, שהסתפק האם ההיתר הוא עד גיל שלוש או עד גיל שש. ועיין פרי מגדים אשל אברהם תקנא לט, שכוונת הרמ"א להקל עד גיל בר מצווה. ועיין אור לציון ח"ג פרק כז הערה א, שגם יוצאי ספרד נוהגים בזה כרמ"א.
10.
ירושלים במועדיה עמ' רב.

לא רק כיבוס אסרו חכמים בשבוע שחל בו תשעה באב, אלא גם לבישת בגדים מכובסים, כיוון שלבישת בגד מכובס מעוררת הרגשת רעננות והתחדשות. יוצאי אשכנז נוהגים שלא ללבוש בגדים מכובסים כבר מראש חודש אב, ויוצאי ספרד נוהגים כפי עיקר הדין, ונמנעים מלבישת בגדים מכובסים רק בשבוע שחל בו תשעה באב1. כשם שאין לובשים בגדים מכובסים, כך גם אין משתמשים במגבות מכובסות, במצעים מכובסים ובמפות שולחן מכובסות2. מותר ללבוש בגדים מכובסים כגופייה, בגד תחתון וגרביים, שמניעת החלפתם גורמת צער בשל הזיעה שעליהם3.

הכנת בגדים שאינם מכובסים

בזמננו, שרגילים להחליף בגדים בתדירות גבוהה, הליכה עם אותו הבגד כמה ימים כרוכה באי נעימות. לכן לפני ראש חודש אב (למנהג יוצאי אשכנז), או לפני שבת חזון (למנהג יוצאי ספרד), רבים נוהגים ללבוש הרבה מבגדיהם, כל בגד למשך כשעה, כדי להפיג מהבגד את רעננותו מן הכיבוס; וכך בגדים אלו אינם נחשבים בגדים מכובסים, ואפשר ללובשם בימים שאסור ללבוש בהם בגדים מכובסים4.

לכלוך בגד לשם לבישתו

אדם שלא לבש את בגדיו מראש וברצונו להחליף בגד, רשאי לקחת בגד מכובס ולהניחו על רצפה מאובקת או בין בגדים מלוכלכים, וכך תפוג ממנו רעננותו מן הכיבוס, ומותר יהיה ללובשו5. הנחה סמלית של הבגד על הרצפה לרגע קט, אינה מועילה להתיר את לבישתו.

מצעים מכובסים לאורחים

שימוש במצעים מכובסים שלא לשם תענוג אלא כדי להימנע ממיאוס, מותר. לכן אדם המארח אורחים בביתו או בתי מלון המשכירים חדרי לינה, רשאים להציע את המיטות במצעים מכובסים, כיוון שרוב בני האדם מרגישים מיאוס בשינה על מצעים שאחרים ישנו בהם6.

1.
עיין שו"ע ורמ"א תקנא ג, חזון עובדיה עמ' רכט, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 205. ועיין משנ"ב תקנא מד, שאסור גם ללבוש בגדים מגוהצים.
2.
שו"ע תקנא ג. ועיין שו"ת רבבות אפרים חלק א סימן שע, שהעלה כמה סברות מדוע יש שמשתמשים במגבות מכובסות בתשעת הימים.
3.
שמעתתא דמשה סימן תקנא אות יז, הליכות שלמה פרק יד סעיף יב, חזון עובדיה עמ' רכט, קובץ מבית לוי גיליון יג עמ' כז, בשם הגר"ש ואזנר. ועיין שמעתתא דמשה סימן תקנא ס"ק יט, שההיתר ללבוש בגדי זיעה מכובסים הוא בדיעבד, ולכתחילה יש להכין בגדי זיעה מבעוד מועד, כפי שיבואר בסמוך, ועיין קובץ מבית לוי שם, שחולק.
4.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות ו, כף החיים תקנא צ, הליכות שלמה פרק יד סעיף יד, חזון עובדיה עמ' רכט ואילך. ועיין הליכות שלמה שם הערה 45, שאין ליתן שיעור מדויק לזמן שיש ללבוש את הבגד כדי שלא ייחשב בגד מכובס, והעיקר שתתבטל מהבגד הנאת כיבוסו. עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206, שאין ללבוש בשבת בגדים שניכר עליהם שהם בגדי יום חול כדי שיהיה ניתן ללבוש אותם בימי החול, משום הכנה מקודש לחול. אך אם לא ניכר על הבגדים שהם בגדי יום חול, אפשר ללבוש בליל שבת בגד אחד, ולמחרת בבוקר ללבוש בגד אחר, ולאחר שינת הצהריים ללבוש בגד אחר, ואת הבגדים הללו ניתן ללבוש בימות החול.
5.
עיין שו"ת מנחת יצחק חלק י סימן מד, עיין חזון עובדיה עמ' רלב, עיין תשובות והנהגות חלק ה סימן קע. ועיין אור לציון חלק סימן פרק כז שאלה א, שחולק וסובר שהנחת בגד על רצפה מלוכלכת אינה מועילה, כיוון שבאופן זה הבגד אינו מאוס כבגד שאדם לבשו ויש בו זיעה. ועיין ארחות רבנו חלק ב עמ' קסה, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 205, שדי לקמט את הבגד מעט.
6.
ציץ אליעזר חלק יג סימן סא.

יש סוברים שגיהוץ בגדים נחשב לסיום תהליך הכיבוס, וגם הוא נאסר1, ויש סוברים שגיהוץ לא נאסר, ולדבריהם מותר לגהץ אף בשבוע שחל בו תשעה באב2. להלכה, גיהוץ אסור, אך אדם שהבגד היחיד שיש לו מקומט עד שהוא מתבייש ללובשו, רשאי לגהצו, משום כבוד הבריות3.

1.
אור לציון חלק ג פרק כז שאלה ב, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 204, כל המתאבל עליה עמ' קמט, בשם הגרי"ש אלישיב, ירושלים במועדיה עמ' ר.
2.
חזון עובדיה עמ' רלח.
3.
הגר"י אריאל שליט"א.

בתשעת הימים אין לובשים בגדי שבת בימות החול, זאת כדרך אבלים, שאינם לובשים בגדים חגיגיים בימי אבלם. גם כאשר משתתפים באירוע של מצווה, כגון בברית מילה, אין לובשים בגדים חגיגיים, מלבד בני המשפחה הקרובים ביותר לרך הנימול, המוהל, הסנדק והאישה המביאה את התינוק למי שמוסר אותו לאבי הבן ('קווטר')1. המוסר את התינוק לאבי הבן ('קווטר') אינו לובש בגדי שבת, כיוון שאצל הגברים, יש מהם מי שמל את התינוק ומי שאוחז אותו בשעת המילה ('סנדק'), ולכן מסירת התינוק לאבי הבן אינה נחשבת שותפות חשובה. אך בקרב הנשים, שמסירת התינוק היא שותפותן היחידה במצווה, היא נחשבת שותפות חשובה, ושותפות כזו מתירה ללבוש בגדי שבת2. ויש נוהגים שכל הקרובים שהיו לובשים בגדי שבת אילו הברית הייתה בזמן אחר בשנה, רשאים ללבוש בגדי שבת גם בברית הנערכת בתשעת הימים. זאת כיוון שאם ילבשו הקרובים בגדי חול, ייגרם להורי הרך הנימול צער מכך שבני המשפחה הקרובים אליהם אינם יכולים להשתתף בשמחתם באופן מלא3; ומי שנוהג כדעה זו, אין למחות בידו4.

1.
רמ"א תקנא א, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם, והליכות שלמה פרק יד סעיף ט, שבני המשפחה הקרובים הם הורי התינוק, אחיו ואחיותיו, הסבים והסבתות. ועיין כף החיים תקנא ט, שההיתר הוא ללבוש בגדי שבת, אך אסור ללבוש בגדים חדשים, ועיין חזון עובדיה עמ' רלד, שמתיר ללבוש בגדים חדשים עד שבוע שחל בו תשעה באב. ועיין אליה רבה שם ס"ק כז, המתיר גם ל'קווטר' מן הגברים ללבוש בגדי שבת. ועיין כף החיים שם ס"ק ז, שדין פדיון הבן שווה לברית מילה. ועיין הליכות שלמה פרק יד הערה 25, שבכל מקום שהתירו ללכת עם בגדי שבת, ההיתר כולל גם הליכה בבגדים מכובסים, ועיין חזון עובדיה עמ' רלד, האוסר ללבוש בגדים מכובסים ומגוהצים לכבוד ברית מילה, בשבוע שחל בו תשעה באב. הגר"י אריאל שליט"א פסק שמותר ללבוש חולצה לבנה לכבוד ראש חודש, וכן משמע מדברי האשל אברהם (בוטשאטש) תקנא א, ועיין ירושלים במועדיה עמ' קצז, שאוסר.
2.
פמ"ג סימן תקנא אשל אברהם ס"ק ג.
3.
שערי תשובה תקנא ג.
4.
קובץ מבית לוי גיליון יג עמ' לו, בשם הגר"ש ואזנר.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ