logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק ח - אכילת בשר ושתיית יין. פרק ח - אכילת בשר ושתיית יין

אכילת בשר לילדים קטנים

facebook email whatsapp

המנהג שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין הוא גם לילדים קטנים1, ושני טעמים לכך: האחד הוא לחנכם במצוות, והשני, להשרות אווירה של צער ואבלות. ישנו הבדל הלכתי בין שני הטעמים: לפי הטעם הראשון, האיסור הוא רק על ילדים שהגיעו לגיל חינוך לאבלות על החורבן (סביב גיל תשע2), אך לפי הטעם השני, האיסור הוא גם על ילדים שלא הגיעו לגיל חינוך לאבלות על החורבן3. יש להחמיר כשני הטעמים, ולא לתת בשר ויין גם לילדים שלא הגיעו לגיל חינוך לאבלות על החורבן4. אך מותר לתת בשר לילדים עד גיל שלוש, שכן עד גיל זה, החוסן הגופני אינו מבוסס, ואכילת בשר נצרכת לחיזוק הגוף5.

 

יש המתירים לילדים יוצאי ספרד שלא הגיעו לגיל מצוות לאכול בשר בכל תשעת הימים, כיוון שילדים קטנים זקוקים למזון מזין לצורך גדילתם, ולא מצאנו מקור לכך שבארצות ספרד החמירו במנהג שלא לאכול בשר גם לילדים קטנים6. אף לדעה זו, טוב להחמיר ולאסור אכילת בשר לילדים בשנה שלפני בר המצווה או בת המצווה7.

7 הערות

1.
משנ"ב תקנא ע, על פי אליה רבה ודגול מרבבה.
2.
עיין פסקי תשובות סימן תקנא הערה 301. ועיין ירושלים במועדיה עמ' ריט, שכתב שקטן שלא הגיע לחינוך לאבלות החורבן הוא קטן שאינו מבין מהי ירושלים, מהו בית המקדש, ומה חסר לנו היום.
3.
עיין משנ"ב תקנא פא, ושער הציון שם צא, וחנוך לנער פרק כא הערה ה. ועיין משנ"ב מהדורת ביצחק יקרא סימן תקנא משנ"ב ס"ק ע, בשם מרן הרב קוק זצ"ל, שאף שבדרך כלל אין מחנכים קטנים לאבלות, לאבלות החורבן מחנכים אותם, כדי שגם קטנים יזכו לראות בבניין ירושלים, כי כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה לא רק מצד 'מידה כנגד מידה', אלא גם בדרך הטבע: אדם שמצטער על קלקולו של דבר מסוים, שמח כשהדבר בא על תיקונו.
4.
עיין משנ"ב סימן תקנא ס"ק ע וס"ק פא, ושער הציון שם צא, וערוך השלחן תקנא כו, וחנוך לנער פרק כא הערה ה, והליכות שלמה פרק יד הערה 28. מה שהקל הרמ"א לקטן שלא הגיע לחינוך לאבלות על החורבן לשתות את יין ההבדלה (כפי שיבואר להלן), זהו משום שיין ההבדלה הוא יין של מצווה, אך יין שאינו של מצווה, גם קטן שלא הגיע לחינוך אינו רשאי לשתותו. ועיין שער הציון שם עו, שלדעת המגן אברהם והחיי אדם, האיסור הוא מדין חינוך, ולדבריהם ילדים מתחת גיל תשע, שלא הגיעו לגיל חינוך לאבלות על החורבן, רשאים לאכול בשר ולשתות יין. ועיין שו"ת דברי יציב אורח חיים סימן רלו, ואור לציון ח"א סימן לח, וירושלים במועדיה עמ' רז, שפסקו כדעת המגן אברהם.
5.
עיין קרא עלי מועד פרק ה הערה יא, בשם הגר"ש ואזנר. ועיין חנוך לנער פרק כא הערה ה, שמתיר לתת בשר לילדים עד גיל חינוך למצוות (גיל שש בערך). ועיין הליכות שלמה פרק יד הערה 28, שהגרש"ז אוירבך אסר להאכיל ילדים בני שלוש בבשר, כאשר לא היה צורך מיוחד בכך. עיין שו"ת דברי יציב אורח חיים סימן רלו, שמקל לתת בשר עוף לילדים הקטנים מגיל בר מצווה, ועיין עיין אשרי האיש חלק ג פרק סט אות כח, שמקל בזה רק עד גיל חינוך, ועיין הליכות שלמה פרק יד הערה 28, שאוסר בשר עוף גם לילדים הקטנים מגיל חינוך.
6.
אור לציון חלק א סימן לח, חזון עובדיה עמ' קצ, ועיין שם שמביא טעם נוסף להקל, שיש הסוברים שמותר להאכיל קטן דבר שאסור מצד מנהג, כאשר יש בדבר צורך לקטן; ומדבריו שם נראה שהדבר מותר גם ליוצאי אשכנז. ועיין שו"ת דברי יציב אורח חיים סימן רלו, שיוצא אשכנז המקל לתת לקטנים בשר בהמה, יש לו על מי לסמוך.
7.
חזון עובדיה עמ' קצ.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ