אכילת בשר ושתיית יין בשבת ובסעודת מצווה

רמ"א תקנא י, ומשנ"ב שם עו. ועיין משנ"ב שם עב, שבסעודת מצווה מותר לברך ברכת המזון על כוס יין ולשתותה, כיוון שגם שתייה זו נחשבת חלק מהסעודה. ועיין משנ"ב שם עג, שאין לעשות סעודה בסיום מסכת רק בשביל להתיר אכילת בשר ושתיית יין, ועל עורך הסיום לשער אם היה עושה סעודת סיום אילו הסיום היה מזדמן בתקופה אחרת בשנה. ועיין שם, שאין לזרז או לעכב את הלימוד כדי לעשות סיום בתשעת הימים. ועיין חזון עובדיה עמ' קצח, ונטעי גבריאל פרק מא סעיף ו, שיש מגדולי החסידות הסוברים שיש מעלה רוחנית בעשיית סיום בתשעת הימים, ומותר לכוון את הלימוד כדי שהסיום יהיה בתשעת הימים. והגר"י אריאל שליט"א כתב שבישיבות, מתאמצים רבים לסיים את המסכת הנלמדת עד סוף הזמן, שחל בימים אלו, ומותר למסיים ולחבריו בישיבה לערוך סעודה לכבוד הסיום, ולאכול בה בשר ולשתות בה יין. ועיין אהלי הלכה פסח פרק ח, שם מבואר מהו הלימוד שסעודה הנעשית בסיומו היא סעודת מצווה.

רמ"א תקנא י, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם, ש'בני המשפה הקרובים' הם אלו שפסולים לעדות מחמת קרבתם לבעלי השמחה, כמבואר בשו"ע חושן משפט סימן לג. ועיין משנ"ב תקנא עז, שכאשר תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, השבוע הסמוך לתשעה באב אינו נחשב שבוע שחל בו תשעה באב לעניין זה (עיין הערה 153). ועיין חזון עובדיה עמ' קצח, שהמוהל, הסנדק ואבי הבן, רשאים לאכול בשר בכל יום המילה ולא רק בסעודת הברית, כיוון שיום הברית הוא כיום טוב עבורם.