תוכן עניינים
הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
פרק ח - אכילת בשר ושתיית יין. פרק ח - אכילת בשר ושתיית יין
מצד הדין, מותר לאכול בשר ולשתות יין בתשעת הימים. אך יוצאי אשכנז נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בכל תשעת הימים1, לזכר בשר הקרבנות ונסכי היין שהיו מקריבים על גבי המזבח, ובטלו בעוונותינו עם חורבן בית המקדש2. יוצאי ספרד נהגו שלא לאכול בשר בכל תשעת הימים, מלבד בראש חודש אב, שאין נמנעים בו מאכילת בשר3. זאת כיוון שראש חודש נקרא "מועד", ואין להרבות בו במנהגי אבלות, ומצווה להרבות בו בסעודה4.
לגבי שתיית יין, נחלקו המנהגים בקרב יוצאי ספרד: יש המשווים את דין היין לדין הבשר, ונוהגים שלא לשתות יין בכל תשעת הימים מלבד בראש חודש5; ויש המקילים בכך ונמנעים משתיית יין רק בשבוע שחל בו תשעה באב6. ויש שאינם נמנעים משתיית יין גם בשבוע שחל בו תשעה באב7. וכל אחד יעשה כמנהגו8. טעם המנהג להקל ביין יותר מאשר בבשר הוא כדי שלא להפסיד את ברכת "בורא פרי הגפן" שמברכים על היין9. ודווקא ביין חששו להפסד הברכה, מכיוון שכאשר שותים יין בתוך הסעודה, מברכים עליו, מה שאין כן בבשר, שאין מברכים עליו כאשר אוכלים אותו בתוך הסעודה.
חסרון המקדש
אכילת בשר ושתיית יין
קריאת הפרק ברצף