רחצה

רמ"א תקנא טז, ומשנ"ב שם, מטה יהודה לר"י עייאש סימן תקנא דין טז, עיין שו"ת רב פעלים חלק ד או"ח סימן כט ובן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות טז, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206: ויש שנהגו. ועיין אור לציון ח"ג פרק כז תשובה ה, שמותר להשתמש בסבון לרחיצת הפנים, הידיים והרגליים, ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עז, שחולק.

משנ"ב תקנא פח ושער הציון שם צד, וערוך השלחן תקנא לז. ועיין משנ"ב ושער הציון שם, שלצורך בריאות, מותר להתרחץ גם במים חמים. ועיין מעדני שלמה עמ' נז, בשם הגרש"ז אוירבך, שהשוחה כל השנה מטעמי בריאות הגב, לא ישחה בתשעת הימים, ויחפש התעמלות אחרת.

עיין שו"ת שלמת חיים (תשע"ח) סימן שיג, עיין אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן פד, עיין אמת ליעקב לגר"י קמינצקי על ארבעת חלקי השו"ע סימן תקנא הערה 514, עיין חזון עובדיה עמ' רמג, עיין תשובות והנהגות חלק ב סימן רס וחלק ד סימן קכט. והגר"י אריאל שליט"א הורה, שיש לרחוץ את הגוף במים קרים או במים פושרים, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206, שכתב כעין זה, ועיין שם, שאדם שהדבר קשה לו, רשאי לרחוץ גופו במים חמים. ועיין הליכות שלמה פרק יד סעיף יח, שחולק וסובר שאף מי שההימנעות מרחצת גופו גורמת לו צער, אינו רשאי להתרחץ, מכיוון שתקנת חכמים היא להצטער בימים אלו על חורבן בית המקדש, ורק מי שמצטער מאוד וסובל סבל רב, רשאי להתרחץ במים קרים ללא סבון, ועיין שו"ת דברי יציב אורח חיים סימן רלז אות ד, ואור לציון חלק ג פרק כז שאלה ה, וחוט שני יום טוב עמ' שמו, וארחות רבנו חלק ב עמ' קסה, שכתבו כעין זה. ועיין חזון עובדיה עמ' רמז, שאדם המזיע ונודף ממנו ריח של זיעה עד שבני אדם הבאים בסביבתו מרגשים בו, רשאי להתרחץ משום כבוד הבריות. 

הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206.

רוח חיים (פלאג'י) תקנא ז, חזון עובדיה עמ' רלח, אור לציון חלק ג פרק כז שאלה ה.

מטה יהודה לר"י עייאש סימן תקנא דין טז, עיין שו"ת רב פעלים חלק ד או"ח סימן כט ובן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות טז, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206, אור לציון חלק ג פרק כז שאלה ה.

שלחן גבוה סימן תקנא ס"ק מח-מט, שכן המנהג בסלוניקי, חזון עובדיה עמ' רלח, ועיין שם שמותר ללכת לבריכה או לים גם בשבוע שחל בו תשעה באב, כיוון שמי הבריכה והים אינם חמים. ועיין כל המתאבל עליה עמ' צ, בשם הגרי"ש אלישיב, שמים שהגוף אינו נהנה מחומם, נחשבים מים צוננים.