logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק ז - רחצה

facebook email whatsapp

 

מן הדין, מותר להתרחץ בתשעת הימים, אך נהגו יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד שלא לרחוץ את כל הגוף, בין במים חמים בין במים קרים; וכן שלא לרחוץ את הפנים, הידיים או הרגליים במים חמים1. המנהג שלא להתרחץ הוא ברחצה של תענוג, אבל רחצה לצורך בריאות או לצורך הסרת לכלוך, מותרת2. לכן אדם שהזיע, והזיעה מצערת אותו, רשאי להתרחץ במים קרים או במים פושרים להסיר את הזיעה מגופו3, אך ימעט הנאתו, ויתכוון רק להסרת הלכלוך מגופו4.

 

רבים מיוצאי ספרד נוהגים להימנע מרחצה רק בשבוע שחל בו תשעה באב5. מהם שנמנעים מרחצה בין במים חמים ובין במים צוננים6, ומהם שנמנעים מרחצה במים חמים בלבד7.

1.
רמ"א תקנא טז, ומשנ"ב שם, מטה יהודה לר"י עייאש סימן תקנא דין טז, עיין שו"ת רב פעלים חלק ד או"ח סימן כט ובן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות טז, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206: ויש שנהגו. ועיין אור לציון ח"ג פרק כז תשובה ה, שמותר להשתמש בסבון לרחיצת הפנים, הידיים והרגליים, ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עז, שחולק.
2.
משנ"ב תקנא פח ושער הציון שם צד, וערוך השלחן תקנא לז. ועיין משנ"ב ושער הציון שם, שלצורך בריאות, מותר להתרחץ גם במים חמים. ועיין מעדני שלמה עמ' נז, בשם הגרש"ז אוירבך, שהשוחה כל השנה מטעמי בריאות הגב, לא ישחה בתשעת הימים, ויחפש התעמלות אחרת.
3.
עיין שו"ת שלמת חיים (תשע"ח) סימן שיג, עיין אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן פד, עיין אמת ליעקב לגר"י קמינצקי על ארבעת חלקי השו"ע סימן תקנא הערה 514, עיין חזון עובדיה עמ' רמג, עיין תשובות והנהגות חלק ב סימן רס וחלק ד סימן קכט. והגר"י אריאל שליט"א הורה, שיש לרחוץ את הגוף במים קרים או במים פושרים, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206, שכתב כעין זה, ועיין שם, שאדם שהדבר קשה לו, רשאי לרחוץ גופו במים חמים. ועיין הליכות שלמה פרק יד סעיף יח, שחולק וסובר שאף מי שההימנעות מרחצת גופו גורמת לו צער, אינו רשאי להתרחץ, מכיוון שתקנת חכמים היא להצטער בימים אלו על חורבן בית המקדש, ורק מי שמצטער מאוד וסובל סבל רב, רשאי להתרחץ במים קרים ללא סבון, ועיין שו"ת דברי יציב אורח חיים סימן רלז אות ד, ואור לציון חלק ג פרק כז שאלה ה, וחוט שני יום טוב עמ' שמו, וארחות רבנו חלק ב עמ' קסה, שכתבו כעין זה. ועיין חזון עובדיה עמ' רמז, שאדם המזיע ונודף ממנו ריח של זיעה עד שבני אדם הבאים בסביבתו מרגשים בו, רשאי להתרחץ משום כבוד הבריות. 
4.
הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206.
5.
רוח חיים (פלאג'י) תקנא ז, חזון עובדיה עמ' רלח, אור לציון חלק ג פרק כז שאלה ה.
6.
מטה יהודה לר"י עייאש סימן תקנא דין טז, עיין שו"ת רב פעלים חלק ד או"ח סימן כט ובן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות טז, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206, אור לציון חלק ג פרק כז שאלה ה.
7.
שלחן גבוה סימן תקנא ס"ק מח-מט, שכן המנהג בסלוניקי, חזון עובדיה עמ' רלח, ועיין שם שמותר ללכת לבריכה או לים גם בשבוע שחל בו תשעה באב, כיוון שמי הבריכה והים אינם חמים. ועיין כל המתאבל עליה עמ' צ, בשם הגרי"ש אלישיב, שמים שהגוף אינו נהנה מחומם, נחשבים מים צוננים.

רחצה לצורך מצווה מותרת, שכן מלכתחילה, לא נהגו להימנע מרחצה כאשר ההימנעות תגרום לאי קיום מצווה, ועוד שרחיצה לצורך מצווה אינה רחיצה לתענוג1. לכן מותר לאישה לרחוץ את גופה לקראת טבילה ולטבול במקווה, בסיום ימי נידוּתה2.

 

וכן מותר לגבר לטבול במקווה כדי להתפלל בטהרה ('טבילת עזרא') או לטבול לכבוד שבת, אך טבילות אלו מותרות רק למי שמקפיד בהן תמיד3. זאת כיוון שטבילות אלו אינן טבילות חובה, ורק המקפיד בהן בקביעות, הרי הן כחובה עבורו, כעין נדר4.

1.
רמ"א תקנא טז, וביאור הגר"א שם.
2.
רמ"א תקנא טז, ועיין משנ"ב שם צב, שההיתר הוא גם במים חמים.
3.
עיין משנ"ב תקנא צה, ועיין שער הציון שם צח, שטבילה במים חמים אסורה, שכן זו רחיצה של תענוג. ועיין כף החיים תקנא קצ, וחזון עובדיה עמ' רמד, שאדם שקשה לו לטבול בצונן, או שאין מקווה עם מים צוננים, רשאי לטבול אף במים חמים, כיוון שאין כוונתו לשם תענוג. ועיין ישועות יעקב תקנא ג, ורוח חיים (פלאג'י) תקנא ז, ובן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות טז, ואור לציון חלק ג פרק כז שאלה ה, שההיתר לטבול טבילת עזרא הוא רק למי שמקפיד בכך תמיד. ועיין אשל אברהם (בוטשאטש) סימן תקנא ד"ה עוד מצאתי טבילה, וקרא עלי מועד פרק ג הערה יד, בשם החזון איש, שטבילת עזרא מותרת אף למי שאינו מקפיד בה תמיד. ועיין ציץ אליעזר חלק יא סימן נז אות ב, שהנוהגים לטבול כל יום לפני התפילה, רשאים לטבול בתשעת הימים, ועיין קרא עלי מועד פ"ג הערה טו, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק. 
4.
עיין שלמי מועד עמ' תפג, בשם הגרש"ז אוירבך.

לדעת הרמ"א והמשנה ברורה, גם לכבוד שבת, אסור לרחוץ את כל הגוף אלא רק את הראש, הפנים, הידיים והרגליים1. זאת כיוון שדי ברחיצת אברים אלו כדי לקיים את עיקר מצוות הרחצה לכבוד שבת2. וכן פסקו כמה מחכמי דורנו3. אך המנהג הרווח הוא לרחוץ את כל הגוף במים קרים או במים פושרים לכבוד שבת4, כיוון שהרחצה לכבוד שבת היא מצווה5. ואף שהרמ"א החמיר בזה, בזמננו יש ברחצת הגוף כולו משום כבוד שבת יותר ממה שהיה בזמן הרמ"א, שכן בזמננו מקובל לרחוץ את הגוף כולו לקראת כל שבת, ואילו בעבר, רבים לא רחצו את כל גופם לכבוד שבת גם בשאר ערבי שבתות בשנה, ולא רק בערב שבת בתשעת הימים. ועוד שבזמננו רוב האנשים מתקלחים בתדירות גבוהה, וביטול הרחצה אחר כמה ימים שלא התרחצו בהם, פוגע בעונג השבת6.

1.
עיין רמ"א תקנא טז, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם צו, שאין להשתמש בסבון ברחצת אברים אלו, ועיין קרא עלי מועד פ"ג ס"ק יט, בשם החזון איש, שמותר להשתמש בסבון. ועיין משנ"ב תקנא פט, שכאשר ראש חודש אב חל בערב שבת, מותר להתרחץ כרגיל לכבוד שבת, ועיין ט"ז תקנא טז, שביאר טעם הדבר. 
2.
עיין שו"ע רס א. ועיין ט"ז תקנא טז.
3.
עיין מעדני שלמה עמ' קעב, בשם הגרש"ז אוירבך, שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עז, שמירת שבת כהלכתה פרק מב סעיף נב.
4.
עיין משמרת שלום (קוידנוב) סימן מ סעיף א, ומועדי ישרון עמ' 157, בשם הגר"מ פיינשטיין, ושו"ת רבבות אפרים ח"ג סימן שנ, בשם הגרי"א הנקין, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 206, שמתירים לרחוץ את כל הגוף לכבוד שבת, ועיין תשובות והנהגות כרך ד סימן קכט, שמביא סמך למנהג זה. והגר"י אריאל שליט"א כתב שכן הוא המנהג, אך יש לרחוץ את הגוף במים קרים או במים פושרים, מלבד הפנים, הידיים והרגליים, שהמנהג הוא לרוחצם במים חמים לכבוד שבת, עכ"ד. ועיין משמרת שלום שם, מועדי ישרון שם, בשם הגר"מ פיינשטיין, הלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שמתירים לרחוץ את הגוף במים חמים לכבוד שבת, ועיין ערוך השלחן תקנא לו, שמבקר מנהג זה.
5.
עיין משמרת שלום שם.
6.
מועדי ישרון שם, בשם הגר"מ פיינשטיין. ועיין פסקי תשובות סימן תקנא אות נג, שבעלי הברית, שהם אבי הילד ואמו, המוהל והסנדק, מותרים לרחוץ את גופם לכבוד ברית המילה, וכן מותר להורים להתרחץ לכבוד פדיון בנם.  

ילדים קטנים הרגילים להתרחץ בכל יום, יכולים להתרחץ כהרגלם1

1.
הגר"י אריאל שליט"א, ועיין אור לציון ח"ג פרק כז שאלה ה, וקרא עלי מועד פרק ג הערה טז, בשם הגרי"ש אלישיב. ועיין משנ"ב תקנא צג. 

הלומדים שחייה, יתכננו מראש את לימודי השחייה כך שלא יחולו בתשעת הימים1.

1.
הגר"י אריאל שליט"א. ועיין שו"ת רב פעלים ח"ד סימן כט, שאין להתחיל ללמוד שחייה בתשעת הימים, אך אדם שהתחיל ללמוד שחייה לפני ימי בין המצרים, יכול להמשיך בכך בתשעת הימים, כיוון שאין זו רחיצה של תענוג, אך נכון להחמיר בזה ולדחות את הלימוד לאחר תשעת הימים, ולא התבאר שם מדוע ההיתר הוא רק למי שהתחיל ללמוד לפני ימי בין המצרים. ועיין שו"ת דבר חברון חלק או"ח סימן תקנה, שמתיר לילדים ללמוד שחייה בתשעת הימים. ועיין מסורת משה חלק ב עמ' קלד הערה רפז, שהגר"מ פיינשטיין הסתפק אם לימוד שחייה נחשב רחיצה שאינה של תענוג.

נחלקו אחרונים אם מותר לגזוז ציפורניים בשבוע שחל בו תשעה באב. יש אוסרים, כיוון שגזיזת ציפורניים היא כתספורת, האסורה בשבוע זה. ויש הסוברים שגזיזת ציפורניים אינה כתספורת, והיא מותרת1. להלכה, יש להימנע מגזיזת ציפורניים בשבוע שחל בו תשעה באב2. גזיזת ציפורניים לצורך מצווה, כגון לצורך טבילה או לכבוד שבת, מותרת לדעת כולם3.

1.
עיין משנ"ב תקנא כ, שהביא את מחלוקת האחרונים בעניין, ולא הכריע. ועיין ערוך השולחן תקנא לב, שהכריע להקל, כיוון שכאשר הציפורניים אינן גזוזות, עלולים להצטבר תחתיהן לכלוכים המהווים חציצה בנטילת ידיים, וכן הכריע להקל בחזון עובדיה עמ' רכז. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות יג, שאם הציפורניים ארוכות ויוצאות מחוץ לבשר, מותר לגוזזן, כיוון שעל פי הקבלה יש להקפיד שהציפורניים לא תהיינה ארוכות יותר מבשר האצבע.
2.
הגר"י אריאל שליט"א. עוד הוסיף הגר"י אריאל שליט"א ואמר שכאשר הציפורניים גדולות מדי, מותר לגוזזן משום כבוד הבריות.
3.
משנ"ב תקנא כ.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ