logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק ד - ברכת "שהחיינו"

facebook email whatsapp

טוב להימנע מלברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מכיוון שימים אלו הם ימי פורענות, ולכן לא מתאים לומר בהם "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". לכן אין לאכול בימים אלו פרי חדש או ללבוש בגד חדש שמברכים עליו "שהחיינו"1. בשבתות שבימי בין המצרים, מותר לברך "שהחיינו", כיוון שאין נוהגים בשבת מנהגי צער ואבלות2.

1.
שו"ע תקנא יז, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם, שהגר"א חולק על זה ומתיר לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים. ועיין הליכות שלמה פרק יד סעיף א, שבזמננו, שאין מברכים "שהחיינו" בשעת קניית כלים ובגדים חדשים אלא בזמן השימוש והלבישה הראשונים, אין צורך להימנע מקניית כלים ובגדים חדשים בימי בין המצרים, עד ראש חודש אב. ועיין ברכי יוסף סימן תקנא אות יב, שאדם שבירך בטעות על פרי חדש "בורא פרי העץ", יברך גם "שהחיינו" ויאכלנו. ועיין שערי תשובה תקנא יח, וכף החיים תקנא קב, ואגרות משה או"ח ח"ג סימן פ, שאין צורך להימנע מלברך "הטוב והמטיב" בימי בין המצרים.
2.
משנ"ב תקנא צח, ועיין שער הציון שם צט, שדין ראש חודש כדין שבת, ולכן גם בראש חודש אב מותר לברך "שהחיינו". ועיין משנ"ב שם, שיש אחרונים הסוברים שגם בשבת אין לברך "שהחיינו". ועיין שמעתתא דמשה עמ' תכח, בשם הגר"מ פיינשטיין, שכאשר תשעה באב חל בשבת, יש להימנע מלברך "שהחיינו" בשבת זו. ועיין שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן כו, ואור לציון חלק ג פרק כה אות ג, שכבר מליל שבעה עשר בתמוז אין לברך "שהחיינו", וכן דעת פוסקים רבים. ועיין שמעתתא דמשה עמ' עד, בשם הגר"מ פיינשטיין, שחולק.

המנהג להימנע מברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים הוא רק כאשר ניתן לדחות את הברכה לשבת, או לימים שאחרי בין המצרים. אך כאשר לא ניתן לדחות את הברכה לזמן מאוחר יותר, מותר לברך "שהחיינו", כדי שלא להפסיד את הברכה. לכן אדם שהזדמן לידו פרי חדש, ישמור אותו לשבת, או לימים שאחרי בין המצרים, אך אם לא ניתן לשמור את הפרי למועד מאוחר יותר, כגון שהפרי יתקלקל עד אז, מותר לאכול את הפרי ולברך עליו "שהחיינו". וכן אדם שהזדמנה לו בימי בין המצרים מצווה שמברכים עליה "שהחיינו", כגון מצוות פדיון הבן, יברך "שהחיינו", כיוון שלא ניתן לדחות את הברכה למועד אחר1.

1.
רמ"א תקנא יז, ומשנ"ב שם. ועיין ברית כהונה מערכת ב אות יד, שמנהג ג'רבא שלא לאכול פרי חדש, אף כאשר לא ניתן לשמור את הפרי לזמן מאוחר יותר ועל ידי מניעת אכילתו יפסיד את ברכת "שהחיינו".

כאשר ההימנעות מאכילת פרי חדש עלולה לגרום נזק, מותר לאכול את הפרי החדש. לכן אישה בהיריון שמתאווה לאכול פרי חדש, רשאית לאוכלו, שכן אם לא תאכלנו, עלול להיגרם נזק לה או לוולד1 ותברך "שהחיינו" לפני אכילת הפרי2. וכן חולה רשאי לאכול פרי חדש, מפני שפירות מעוררים את התיאבון, ועל ידי זה יאכל מאכלים הטובים לבריאותו3, ויברך "שהחיינו" לפני האכילה4. ולדעת המשנה ברורה, אישה בהיריון או חולה שאוכלים פרי חדש כדי שלא יגרם להם נזק, לא יברכו "שהחיינו" לפני האכילה5. זאת כיוון שאכילה המותרת לאדם רק מחמת חולי או כדי למנוע ממנו נזק, אין בה שמחה, ולכן אין לברך לפניה "שהחיינו"6.

1.
משנ"ב תקנא צט.
2.
עיין כף החיים תקנא ריא, שו"ת התעוררות תשובה ח"ג סימן שמז, חזון עובדיה עמ' קלח, שו"ת אור לציון ח"ג פרק כה אות ג, שו"ת ישא יוסף או"ח חלק ג סימן קמג אות ב, בשם הגרי"ש אלישיב.
3.
משנ"ב תקנא צט.
4.
עיין כף החיים תקנא ריא, שו"ת התעוררות תשובה ח"ג סימן שמז, חזון עובדיה עמ' קלח, שו"ת אור לציון ח"ג פרק כה אות ג, שו"ת ישא יוסף או"ח חלק ג סימן קמג אות ב, בשם הגרי"ש אלישיב.
5.
משנ"ב תקנא צט.
6.
שו"ת התעוררות תשובה חלק ג סימן שמז, שו"ת שלמת חיים (תשע"ח) סימן שז, כל המתאבל עליה עמ' לז, בשם הגרי"ש אלישיב. ועיין הליכות שלמה פרק יד הערה 7, שכתב טעם אחר.

ילד קטן שלא הגיע לגיל חינוך לאבלות החורבן (גיל תשע בערך1), ומתאווה לאכול פרי חדש, רשאי לאוכלו ולברך עליו "שהחיינו"2. ויש המקילים בזה אף לקטן שהגיע לגיל חינוך לאבלות החורבן, כיוון שיש פוסקים הסוברים שמותר לברך "שהחיינו" בימי בין המצרים, וגם לדעת האוסרים, אין בזה איסור גמור אלא זו חומרה ראויה לכתחילה, ולכן קטן שחיובו הוא רק מדין חינוך, יכול לסמוך על דבריהם3.

1.
עיין פסקי תשובות סימן תקנא הערה 301.
2.
ברכי יוסף תקנא ט, כף החיים תקנא ריב.
3.
חזון עובדיה עמ' קלז.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ