טוב להימנע מלברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מכיוון שימים אלו הם ימי פורענות, ולכן לא מתאים לומר בהם "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". לכן אין לאכול בימים אלו פרי חדש או ללבוש בגד חדש שמברכים עליו "שהחיינו"1. בשבתות שבימי בין המצרים, מותר לברך "שהחיינו", כיוון שאין נוהגים בשבת מנהגי צער ואבלות2.
המנהג להימנע מברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים הוא רק כאשר ניתן לדחות את הברכה לשבת, או לימים שאחרי בין המצרים. אך כאשר לא ניתן לדחות את הברכה לזמן מאוחר יותר, מותר לברך "שהחיינו", כדי שלא להפסיד את הברכה. לכן אדם שהזדמן לידו פרי חדש, ישמור אותו לשבת, או לימים שאחרי בין המצרים, אך אם לא ניתן לשמור את הפרי למועד מאוחר יותר, כגון שהפרי יתקלקל עד אז, מותר לאכול את הפרי ולברך עליו "שהחיינו". וכן אדם שהזדמנה לו בימי בין המצרים מצווה שמברכים עליה "שהחיינו", כגון מצוות פדיון הבן, יברך "שהחיינו", כיוון שלא ניתן לדחות את הברכה למועד אחר1.
כאשר ההימנעות מאכילת פרי חדש עלולה לגרום נזק, מותר לאכול את הפרי החדש. לכן אישה בהיריון שמתאווה לאכול פרי חדש, רשאית לאוכלו, שכן אם לא תאכלנו, עלול להיגרם נזק לה או לוולד1 ותברך "שהחיינו" לפני אכילת הפרי2. וכן חולה רשאי לאכול פרי חדש, מפני שפירות מעוררים את התיאבון, ועל ידי זה יאכל מאכלים הטובים לבריאותו3, ויברך "שהחיינו" לפני האכילה4. ולדעת המשנה ברורה, אישה בהיריון או חולה שאוכלים פרי חדש כדי שלא יגרם להם נזק, לא יברכו "שהחיינו" לפני האכילה5. זאת כיוון שאכילה המותרת לאדם רק מחמת חולי או כדי למנוע ממנו נזק, אין בה שמחה, ולכן אין לברך לפניה "שהחיינו"6.
ילד קטן שלא הגיע לגיל חינוך לאבלות החורבן (גיל תשע בערך1), ומתאווה לאכול פרי חדש, רשאי לאוכלו ולברך עליו "שהחיינו"2. ויש המקילים בזה אף לקטן שהגיע לגיל חינוך לאבלות החורבן, כיוון שיש פוסקים הסוברים שמותר לברך "שהחיינו" בימי בין המצרים, וגם לדעת האוסרים, אין בזה איסור גמור אלא זו חומרה ראויה לכתחילה, ולכן קטן שחיובו הוא רק מדין חינוך, יכול לסמוך על דבריהם3.
חסרון המקדש
פרק ד - ברכת "שהחיינו"
