תספורת וגילוח

רמ"א תקנא ד. עיין אגרות משה או"ח ח"ד סימן קיב אות ב, שלצורך גדול, מותר להסתפר בליל י"ז בתמוז, ועיין שו"ת שבט הלוי חלק י סימן פא אות ב, שחולק. ועיין הליכות שלמה פרק יד דבר הלכה ט, שמריטת שיער הגבות, מותרת. ועיין משנ"ב תקנא פב, בשם אליה רבה, שגם ילדים קטנים אין לספר, ועיין שם, שלדעת החיי אדם, כאשר יש צורך, מותר לספר ילדים קטנים לפני שבוע שחל בו תשעה באב, ועיין אבן ישראל חלק ט הלכות תשעה באב סימן תקנא סעיף יד, וחנוך לנער פרק כא סעיף א, שפסקו כחיי אדם, ועיין להלן לגבי תספורת ילד קטן שהגיע לגיל שלוש ('חלאקה'). ועיין שו"ת משנה הלכות חלק ו סימן מה, שאין לנער בר מצווה להסתפר לכבוד בר המצווה, ועיין שו"ת רבבות אפרים חלק א סימן שלז, בשם הגרי"י נויבירט, שמקל עד שבוע שחל בו תשעה באב.  

מועד לכל חי לגר"ח פלאג'י סימן י אות כה, חזון עובדיה עמ' קנח ושו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לט, שו"ת אור לציון ח"ג פרק כה הערה א. ועיין מועד לכל חי ושו"ת יחוה דעת שם, שכאשר תשעה באב חל ביום ראשון, יש להחמיר שלא להסתפר בערב שבת שלפניו, כדי שלא להיכנס לתשעה באב במראה נאה ומיופה. ועיין חזון עובדיה שם, שתלמידים יוצאי ספרד הלומדים בישיבה שרוב תלמידיה יוצאי אשכנז, טוב שיחמירו שלא להסתפר משבעה עשר בתמוז, כמנהג רוב תלמידי הישיבה, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 199, שכתב כעין זה. ועיין הליכות שלמה פרק יד דבר הלכה ח, שמותר ליוצא אשכנז לסַפּר יוצא ספרד, אך לכתחילה אין לעשות כן, אלא אם כן אין יוצא ספרד שיכול לעשות זאת.

בית יהודה לר"י עייאש עמ' קט, שו"ת שמ"ש ומגן ח"ג סוף סימן נד, ברית כהונה מערכת בי"ת אות יב.

עיין ספר המכתם עמ' רעד, עיין כלבו סימן סב ד"ה שבת.

בית יהודה לר"י עייאש עמ' קט: יש נוהגים, בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות יב: ויש נוהגים, נתיבי עם סימן תקנא או ג: מנהג בני התורה בירושלים, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 199, שיוצא ספרד הנוהג כן, תבוא עליו ברכה. ועיין שער הכוונות ענין בין המצרים, שהאר"י הקדוש לא היה מסתפר בימי בין המצרים.