מצד הדין, האיסור להסתפר חל רק בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל מנהג יוצאי אשכנז הוא שלא להסתפר ושלא להתגלח משבעה עשר בתמוז1. זאת כדרך אדם השקוע באבלו, שאינו טורח לתקן את מראהו ולהתייפות. בין יוצאי ספרד נחלקו המנהגים: יש הנוהגים שלא להסתפר רק בשבוע שחל בו תשעה באב, כפי עיקר הדין2; ויש הנוהגים שלא להסתפר מראש חודש אב3, כדי להגיע לתשעה באב במראה שאינו נאה ומיופה, המבטא אבלות4; ויש הנוהגים שלא להסתפר משבעה עשר בתמוז5.
המנהג שלא להסתפר כולל גם נשים1. ויש המקילים לנשים יוצאות ספרד להסתפר בכל ימי בין המצרים, ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב2. לדבריהם, לא נאסרה התספורת על נשים בימים אלו, כיוון שאם האישה נשואה, מותר לה להסתפר כדי שלא תתגנה על בעלה, ואם האישה רווקה, מותר לה להסתפר כי מראה פרוע עלול להקשות עליה במציאת שידוך3.
התספורת האסורה היא תספורת הנעשית כדי להתייפות, אבל תספורת הנעשית לתכלית אחרת, מותרת. לכן מותר לספר את שערות השפם המפריעות לאכילה1. וכן מותר להסתפר כדי למנוע חציצה בטבילה2, או לספר ילד קטן בהגיעו לגיל שלוש ('חלאקה'), שכן אלו הן תספורות של מצווה3.
המנהג שלא להסתפר בימי בין המצרים אינו כולל מצבים שבהם ההימנעות מתספורת תגרום להפסד כספי. לכן אדם שאינו רשאי לבוא לעבודתו כשהוא אינו מגולח, רשאי להתגלח, כדי שלא להפסיד ימי עבודה1. היתר זה נאמר בימים שבהם איסור התספורת הוא מחמת המנהג; אך בשבוע שחל בו תשעה באב, האיסור להסתפר הוא מן הדין, ולכן אין להסתפר בו, גם כאשר מניעת התספורת תגרום להפסד ימי עבודה2.
אין לאדם להסתפר, גם אם ההימנעות מתספורת תגרום לכך שאנשים ילעגו עליו3.
יש סוברים שמותר להתגלח בימי בין המצרים לכבוד שבת, אך המנהג המקובל הוא שלא לעשות כן. ומי שמקל להתגלח לכבוד שבת עד ראש חודש אב, יש לו על מי לסמוך1.
אדם המכניס את בנו לבריתו של אברהם אבינו, יום הברית הוא יום טוב עבורו, ומותר לו להסתפר לכבוד ברית המילה, וכן גם המוהל והסנדק רשאים להסתפר לכבוד הברית1. וכן חתן בשבעת ימי המשתה רשאי להסתפר ולהתגלח2.
חסרון המקדש
פרק ג - תספורת וגילוח
