הערות למעיין

א. המשפט הראשון בכל הערת שוליים מציין את המקורות ממנו נלקחו הדברים. 

ב. כאשר מופיעים כמה מקורות המופרדים על ידי פסיק (ללא וו החיבור ביניהם),
הדברים מופיעים בכל אחד מהמקורות המצויינים. לדוגמה: כאשר מצויין "חיי אדם קלח ב, משנ"ב תקנד ה", הכוונה היא שהדברים מופיעים באופן מלא גם בחיי אדם וגם במשנה ברורה.

ג. כאשר מופיעים כמה מקורות המופרדים על ידי פסיק עם וו החיבור ביניהם, הדברים אינם מופיעים במלואם בכל מקור בפני עצמו, אלא רק בצירופם יחד. לדוגמה: כאשר מצויין: "שו"ע תקנד ב, ומשנ"ב שם יג", הכוונה היא שהמקור לדברים הוא בצרוף דברי השלחן ערוך והמשנה ברורה יחד.

ד. כאשר מקור מופיע ללא המילה "עיין" לפניו, הדברים מפורשים במקור.

ה. כאשר במשפט הראשון המילה "עיין" מופיעה לפני המקור, אפשר שהדברים אינם מפורשים במקור אלא קרובים לו.