פרק ה - עשיית מלאכה בערב פסח וההכנות לחג

אסרו חכמים לעשות מלאכה מחצות היום של י"ד בניסן, וכמה טעמים לכך. טעם ראשון הוא שיום שאדם מקריב בו קרבן הוא כיום טוב לגביו, והוא אסור במלאכה. וכיוון שאפשר להקריב את קרבן פסח מחצות היום של ערב פסח, זמן זה הוא כיום טוב לכל ישראל¹. אף שבזמן הזה איננו זוכים להקריב את קרבן פסח, אנו ממשיכים לקיים הלכה זו מתוך ציפייה שבית המקדש ייבנה במהרה, ומעשינו יהיו מכוונים לשעה זו². ועוד טעם לאיסור המלאכה מחצות הוא שיהיה לאנשים פנאי להכין את צרכי החג וליל הסדר³. העובר על האיסור ועושה מלאכה בזמן זה, לא יראה סימן ברכה מאותה מלאכה⁴.

המלאכה האסורה היא מלאכה גמורה, דהיינו מלאכה שמקבלים עליה שכר, או מלאכה שיש בה יצירה חדשה, כתפירה, כיבוס ותספורת. אבל תיקון חפץ שהתקלקל קצת או תפירת בגד שנקרע קצת, מותרים¹. לכן יש להקפיד להסתפר ולהתגלח לפני חצות היום. אדם שלא התגלח לפני חצות היום, יכול בדיעבד להתגלח אחר חצות², מכיוון שיש סוברים שגילוח במכונת גילוח אינו נחשב מלאכה גמורה³.

גזיזת ציפורניים, יש סוברים שהיא מותרת, מכיוון שהיא מלאכת הדיוט. ויש סוברים שהיא אסורה, כיוון שלדבריהם חכמים אסרו במיוחד על גזיזת ציפורניים בחול המועד, כדי שאנשים יקדימו ויגזזו את ציפורניהם לפני החג, ולא יכנסו לחג כשהם מנוולים, ולדבריהם, האסור בחול המועד, אסור גם בערב פסח אחר חצות. לכן יש לגזוז ציפורניים לפני חצות היום, ומי שלא עשה כן, רשאי לגזוז את ציפורניו לאחר חצות¹.

מסחר לא נאסר בערב פסח, ולכן מותר לקנות גם דברים שאינם נצרכים לחג¹. וכן מותר לומר לגוי לעשות מלאכה עבור יהודי².

איסור המלאכה בערב פסח קל יותר מאיסור המלאכה בחול המועד. לכן כל המלאכות המותרות בחול המועד, מותרות גם בערב פסח. למשל, מותרות מלאכות הנצרכות להכנת מאכלים, כבישול, אפייה, הבערת אש, טחינה, לישה, השחזת סכין, תיקון המקרר וכיוצא באלו. וכן מותרת מלאכת 'דבר האבד', כלומר מלאכה שאי עשייתה תגרום להפסד כספי¹.

איסור עשיית מלאכה מתחיל בחצות היום של י"ד בניסן, אך קודם לכן, מותר לעשות מלאכה ללא הגבלה. זוהי דעת הרמ"א, וכן נוהגים יוצאי אשכנז¹. אבל לדעת מרן השלחן ערוך, אסור לעשות מלאכה גמורה (דהיינו מלאכה שמקבלים עליה שכר או מלאכה שיש בה יצירה חדשה, כמבואר לעיל) מהנץ החמה של יום י"ד, ואפילו המלאכה נעשית לצורך החג. אבל מותר לסיים מלאכה שהתחילו בה קודם לכן, ובלבד שהמלאכה נעשית לצורך החג. לכן לדעת השלחן ערוך, אסור למשל להתחיל לבנות פרגולה או לסייד את הבית, מתחילת יום י"ד. אדם שהתחיל את הבנייה או הסיוד לפני הנץ החמה של י"ד בניסן, וסיום המלאכה נצרך לחג, רשאי להמשיך במלאכה ולסיימה עד חצות היום². 

יוצאים מן הכלל הן מלאכת התפירה, הכיבוס והתספורת, שגם לדעת מרן השלחן ערוך, מותר להתחיל בהן עד חצות, משום שהן מלאכות נצרכות מאוד, ובלבד שהן תיעשינה לצורך החג³. לכן מותר לכבס בגדים לצורך החג עד חצות היום, וכן מותר להסתפר לכבוד החג עד חצות. 

מובן מאליו שכל המלאכות המותרות לאחר חצות היום, על אחת כמה וכמה שהן מותרות קודם חצות, גם לדעת מרן השלחן ערוך. לכן ברור שמותר לדעתו לעשות מלאכות לצורך הכנת מאכלים או למניעת הפסד כספי. וכן מותר לדעתו להתחיל לעשות כל מלאכת הדיוט לצורך החג, דהיינו מלאכה שכל אדם יודע לעשותה, ועשייתה אינה דורשת מיומנות ותשומת לב מיוחדת.

ההיתר המבואר לעיל, לעשות מלאכה לפני חצות היום (בין לפי הרמ"א ובין לפי השלחן ערוך), הוא מצד הדין. אבל יש מקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה מתחילת יום י"ד, כדי להיות פנויים לעסוק בצרכי החג וליל הסדר. במקומות אלו, כל האסור אחרי חצות היום, אסור מהנץ החמה של י"ד בניסן¹. 

בזמן הזה, ברוב ככל המקומות נוהגים לעשות מלאכה בערב פסח עד חצות היום². לגבי מנהג ירושלים התעוררה מחלוקת, וגדולי הדור הקודם הכריעו שדין ירושלים כדין רוב המקומות בארץ, שנוהגים לעשות בהם מלאכה עד חצות היום³.

ערב חג הפסח הוא זמן שיש בו משימות רבות: לסלק את כלי החמץ הנותרים, לבער את החמץ, לבשל ולאפות מאכלים משובחים לכבוד החג, לסדר ולנקות את הבית. משימה חשובה שפעמים נשכחת היא המנוחה! הלב של ליל הסדר הוא מצוות הסיפור ביציאת מצרים. זו התכלית שלשמה נעשו כל האותות והמופתים ביציאת מצרים, כפי שאומר ה' למשה: "בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וכו' לְמַעַן שִׁתִי (כדי שאשים) אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ, וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם"¹. כאשר הילדים עייפים, הם מקדימים להירדם, וגם אם הם מצליחים להישאר ערים, הם נוטים להיות עצבניים וחסרי סבלנות, ולא ניתן לספר להם את סיפור יציאת מצרים כראוי. גם הורים עייפים נוטים להיות עצבניים וחסרי סבלנות, ועל כן המנוחה נצרכת גם עבורם. הגמרא מספרת שרבי עקיבא מעולם לא אמר לתלמידיו להפסיק מלימודם, מלבד בשני ימים בשנה: בערב פסח ובערב יום הכיפורים. בערב יום הכיפורים - כדי שיספיקו לאכול לפני הצום, ובערב פסח - כדי שידאגו להשכיב את הילדים לישון וכך הילדים יהיו ערניים בלילה, ולא יירדמו בזמן הסדר². לכן יש לתכנן את הזמן בערב החג כך שיישאר זמן לנוח ולאגור כוחות לקראת ליל הסדר.

אחר חצות היום, ראוי להיטהר במקווה לכבוד החג. ולאחר מנחה, ראוי לעסוק בדיני קרבן פסח, שכן העוסק בענייני קרבן פסח, נחשב לו הדבר כאילו הקריב קרבן פסח¹.

עורכים את שולחן הסדר בכלים נאים ומכובדים, כל אחד לפי יכולתו, כדי להראות את עצמנו כבני חורין¹. יש להשתדל כבר בערב החג לערוך את השולחן ולסדר את מקומות הישיבה עם אפשרות ההסבה, כדי שניתן יהיה להתחיל בַּסדר מיד לאחר התפילה, וכך הילדים לא יהיו עייפים מדי, ולא יירדמו. פעמים שמחמת ריבוי האורחים, מוקדש זמן רב לארגון סדר הישיבה ולקביעת מקומו של כל אחד, ומומלץ לעשות את כל זאת בערב החג, כדי שיהיה ניתן להתחיל בַּסדר כמה שיותר מוקדם².