תוכן עניינים
הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
אחר אכילת הכרפס, לוקחים את המצה האמצעית ובוצעים אותה לשני חלקים שאינם שווים. את החלק הקטן שמים בין שתי המצות השלמות, ואותו עתידים לאכול ב'מוציא מצה', ואת החלק הגדול שומרים לאפיקומן1. שומרים דווקא את החלק הגדול לאפיקומן, מכיוון שמהאפיקומן אוכלים לכתחילה שני כזיתים, בעוד שמהמצה של 'מוציא מצה' אוכלים רק כזית אחד2.
הסיבה לכך שבוצעים את המצה היא שהמצה נקראת בתורה "לחם עוני", ודרכו של עני שאין לו כיכר שלמה, אלא שאריות פת שהוא שומר מיום ליום. לכן המצה שמקיימים בה את מצוות אכילת מצה, צריכה להיות בצועה. ומכיוון שיש מחלוקת אם מקיימים את מצוות אכילת מצה במצה שאוכלים ב'מוציא מצה' או במצה של האפיקומן, שתיהן צריכות להיות בצועות.
חלוקת המצה נעשית מיד לאחר אכילת הכרפס, ולא סמוך לאכילתה, מכיוון שחכמים דרשו מהביטוי "לחם עוני", שיש לענות (=לומר) את ההגדה על המצה, ובשעה שאומרים את ההגדה על המצה, המצה כבר צריכה להיות ראויה לקיום המצווה. לכן בוצעים את המצה לפני שמתחילים לומר את ההגדה3.
את החלק הגדול של המצה, ששומרים לאפיקומן, שמים מתחת המפה או בתוך שקית מיוחדת, זכר למה שנאמר "מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם"1. ויש נוהגים לשים את שקית האפיקומן על הכתף, ולומר: "כך יצאו אבותינו ממצרים, משארותם צרורות בשמלותם על שכמם"2, וכן נהג מרן הרב קוק זצ"ל3.
יש נוהגים שהילדים 'גונבים' את מצת האפיקומן מעורך הסדר, ומחזירים לו אותה לקראת אכילת האפיקומן, תמורת מתנה שעורך הסדר מתחייב לתת להם. מטרת מנהג זה היא להשאיר את הילדים ערים, שישמעו את סיפור יציאת מצרים ויקיימו את כל מצוות ליל הסדר1. על הנוהגים כן לשים לב שחטיפת האפיקומן לא תהפוך לדבר העיקרי שהילדים מתעסקים בו, תחת ריכוזם בהגדה. מחשש לכך, יש הנוהגים שלא לתת לילדים 'לגנוב' את האפיקומן, אלא מבטיחים מתנה לכל הילדים שיישארו ערים עד האפיקומן2. יש שהסתייגו ממנהג 'גנבת' האפיקומן, כדי שלא להרגיל את הילדים לגנוב3.