logo-white

תוכן עניינים

הלכות פסח

הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ב - מוצרים שמותר להשאיר בבית בפסח ומוצרים שיש לבער

facebook email whatsapp

כמבואר לעיל, אסור שיימצא חמץ בבתינו וברשותנו בפסח, שנאמר: "וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ"1, ונאמר: "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם"2. לכן לקראת חג הפסח, יש לבער מן הבית את כל החמץ או למכור אותו לגוי3. לא רק מאכלים שהם עצמם חמץ אסור להשהות בבית, אלא גם מאכלים שמעורב בהם חמץ4. לדוגמה: פתיתי קורנפלקס העשויים מתערובת של קמח תירס וקמח חיטה, חייבים בביעור ואין להשהותם בבית בפסח, וכן רוטב סויה המכיל גלוטן העשוי מחיטה. לכן, אין להשאיר בבית מוצרי מזון מבלי לוודא שאין מעורב בהם חמץ. יש לדעת שגם אם ברשימת הרכיבים של המוצר לא מצוין שיש בו דגנים, המוצר עלול להכיל חמץ, כיוון שישנם רכיבים שפעמים שהם עשויים מדגן. לדוגמה: עמילן או גלוקוז עלולים להיות מופקים מחיטה, ואז יש בהם חשש חמץ5. כמו כן בתרכובות שונות של ויטמין B וויטמין C מצוי חמץ6. כדי לדעת אם יש חמץ במוצר כלשהו, ניתן להיעזר ברשימות שמפרסמים גופי כשרות שונים, ובהן מפורטים מוצרים רבים ומצוין לגבי כל אחד מהם אם יש בו חמץ 7.

 

1.
שמות יג ז.
2.
שמות יב יט. רמב"ם חמץ ומצה א ב.
3.
עיין להלן הלכות חמץ פרק ד שרצוי להימנע מלמכור חמץ גמור במכירת חמץ.
4.
משנ"ב תמב א. ועיין להלן הלכות חמץ פרק ז, שם מבואר מתי חמץ שהתערב במאכל שאינו חמץ מתבטל בו, והתערובת מותרת באכילה.
5.
עיין קובץ גלאט גיליון כה עמ' ריא.
6.
ירושלים במועדיה עמ' כח.
7.
עיין לדוגמה כושרות חלק א עמ' 225 ואילך. ועיין שם שתעשיית המזון דינמית ומשתנה, ולכן יש להיעזר ברשימה עדכנית.

מוצר שיש ספק אם הוא מכיל חמץ, לא כדאי לאבדו בחינם, ואפשר לכלול אותו במכירת חמץ1.

מוצרי מזון שיש חשש שנפל לתוכם מעט חמץ תוך כדי השימוש בהם, כגון חבילת סוכר פתוחה שהשתמשו בה במשך השנה, אף שאסור לאוכלם בפסח, מותר להשהותם בבית2. וכן מוצרי מזון שבמרכיביהם אין חמץ, אבל בתהליך עשייתם אין מקפידים שפירורי חמץ לא יפלו לתוכם, מותר להשהותם בבית3. ויש המהדרים למכור מוצרים אלו במכירת חמץ, מחשש שיש בהם חמץ4.

 

1.
עיין אשרי האיש פרק נא אות ב, הערת הגר"מ מזוז שליט"א במשנ"ב עם הערות איש מצליח על שו"ע תמח ג עמ' לב הערה 1.
2.
עיין רמ"א תמז ד, ומשנ"ב שם לה, וביאור הלכה ד"ה שמא, וכף החיים תמז צא, ונטעי גבריאל פסח חלק א פרק מד סעיף ז. ועיין חזון איש אורח חיים סימן קיט ס"ק יב ד"ה תמז ס"ד, שחולק וסובר שאסור להשהותם. ועיין בדיקת חמץ וביעורו פרק ב סעיף יז, שמוצרים שידוע שהתערבו בהם פירורים קטנים של חמץ, אין להשהותם בבית, ויש לבערם או למוכרם במכירת חמץ.
3.
עיין רמ"א תמז ה, ובדיקת חמץ וביעורו פרק ח סעיף טז.
4.
עיין אשרי האיש פרק נא אות ב, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ג סעיף מז.

מותר להשהות בבית קטניות. וגם יוצאי אשכנז שאינם אוכלים קטניות בפסח, רשאים להשהותן בבית1. ויש שמחמירים ומוכרים קטניות במכירת חמץ, מחשש שיש בהן חמץ2.

 

1.
רמ"א תנג א, ומשנ"ב שם יב. ועיין משנ"ב שם, שההיתר להשהות קטניות הוא גם בקטניות שבאו במגע עם מים.
2.
הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ג סעיף מז.

אף שאסור להשהות בבית בפסח תבשיל שקיבל טעם מחמץ, מותר להשהות תבשיל שאין בו חמץ שהתבשל בכלי חמץ לפני פסח. ואף שהמאכל בלע את טעם החמץ שהיה בדפנות הכלי, מותר להשהותו בבית בפסח, כיוון שטעם החמץ שנפלט מהכלי הוא טעם קלוש1. לדוגמה: אדם שבישל לפני פסח דגים בסיר חמץ, ולא הספיק לאכול אותם עד פסח, רשאי להקפיא אותם ולשמור לימים שאחרי פסח. אך תבשיל שהתבשל בכלי חמץ בפסח, צריך ביעור, כיוון שבפסח החמץ הוא איסור, וגם טעם קלוש של איסור אוסר את התבשיל2.

 

1.
משנ"ב תמב א. דין זה נקרא בלשון הפוסקים נ"ט בר נ"ט, כלומר: נותן טעם בר (בן) נותן טעם, ומובנו שהטעם אינו ניתן ישירות ממאכל למאכל, אלא האוכל נתן טעם בכלי, והכלי נתן טעם באוכל. הפוסקים נחלקו אם טעם קלוש מחשיב את התבשיל לתבשיל של חמץ, וההלכה היא שלעניין חובת הביעור, נוקטים כדעה המקלה, שטעם קלוש אינו מחייב לבער את התבשיל (עיין שו"ע הרב תמב ח). ועיין משנ"ב סימן תמב ס"ק א, וכף החיים תמז קלו, ושמ"ש ומגן חלק א סימן טו, שלעניין איסור אכילת חמץ, חוששים לדעה המחמירה, ואסור לאכול בפסח תבשיל שהתבשל בכלי חמץ וקיבל טעם קלוש, ועיין משנ"ב תמז נח, שאם התבשיל בושל בכלי חמץ שאינו בן יומו, ושמו לב שלא התערב בו חמץ, התבשיל מותר באכילה בפסח, כיוון ש'נותן טעם לפגם' מותר לפני פסח, ועיין אור לציון חלק ג פרק ח שאלה יג, שחולק וסובר שיוצאי ספרד יכולים להקל ולאכול תבשיל שבושל לפני פסח בכלי חמץ, גם אם הוא בושל בכלי חמץ בן יומו, ועיין חזון עובדיה פסח חלק א עמ' קה ואילך.
2.
משנ"ב תמב א. ועיין משנ"ב שם, שלמנהג יוצאי אשכנז, גם אם הסיר שבישלו בו את המאכל אינו בן יומו, יש לבער את התבשיל, כיוון ש'נותן טעם לפגם' אוסר בפסח, ועיין חזון עובדיה פסח חלק א עמ' קיד ואור לציון חלק ג פרק ח הערה שאלה יג, שלמנהג יוצאי ספרד, אם הסיר שבישלו בו את המאכל אינו בן יומו, המאכל מותר, כיוון שלדעת מרן השלחן ערוך, 'נותן טעם לפגם' מותר בפסח.

חמץ שייחדו אותו לשימוש כלשהו, ועשו בו מעשה שמכשיר אותו לאותו שימוש וממאיס אותו מאכילה, אין חובה לבערו, כיוון שיִיחוּדוֹ לשימוש אחר ומיאוסו מפקיעים ממנו שם אוכל. לדוגמה: בזמן חז"ל היו לוקחים גוש בצק שהתקשה, מורחים עליו טיט כדי להחליקו, ומשתמשים בו בתור מושב לכיסא. מושב כיסא זה אינו נחשב אוכל, ומותר להשהותו בבית ולשבת עליו בפסח1.

מדין זה יש ללמוד שאין חובה לבער משחק ילדים ששמו 'בר בצק', כיוון שייעוד הבצק למשחק, והוספת חומרים כימיים שממאיסים אותו מאכילה, מפקיעים מהבצק שם אוכל, ומחשיבים אותו למשחק2. וכן מותר להשהות בבית בפסח קישוטים ויצירות אומנות שמשולבים בהם חיטים שהחמיצו, אם החיטים נצבעו בצבע או בלָכָּה, כיוון שייעודן לנוי ומריחתן בצבע מפקיעות מהן שם אוכל3. ואם הקישוטים או היצירות נראים כחמץ, ראוי להסתירם4.

1.
שו"ע תמב ט, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב תמב מב, שהיתר זה נאמר גם כאשר הבצק אינו נפסל מאכילה. ועיין משנ"ב תמב מג, ושער הציון שם עב, שאסור לאכול חמץ שייעדוהו לשימוש אחר ועשו בו מעשה שמשנה את צורתו וממאיס אותו.
2.
מכתב הגר"א וויס שליט"א בתוך מצוותיך אמונה עמ' תצג, ביעור חמץ כהלכתו עמ' צט, שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תמב עמ' קנח. ועיין מצוותיך אמונה עמ' רצ, בשם הגר"מ שטרנברג, ושלחן הלוי (בלסקי) חלק א עמ' קכא, שחולקים, ועיין מצוותיך אמונה שם, שטעמו של הגר"מ שטרנברג הוא שמשחק ילדים אינו שימוש מספיק חשוב שיהיה בכוחו להפקיע מהחמץ שם אוכל.
3.
אור לציון חלק ג פרק ח שאלה ז, מנחת אשר הגדה של פסח סימן יח עמ' של, בדיקת חמץ וביעורו פרק סעיף לו, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין ענפי משה (חליוה) פסח סימן מד עמ' עב, בשם הגר"ח קנייבסקי, שחולק וסובר שיש למוכרם לגוי, ועיין פסקי תשובות תמב יד, שסובר שאם יופי הקישוט הוא מכך שנעשה על ידי מין דגן, אסור להשהותו בבית. ועיין בדיקת חמץ וביעורו שם, שכתב על פי הרמ"א בסימן תמב סעיף ג, שהמחמיר להצניעם ולמוכרם לגוי תבוא עליו ברכה, כיוון שצורת החיטים ניכרת, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שצורת חיטים אינה צורת חמץ.
4.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ