איסור מלאכה

יום הכיפורים הוא יום טוב, והוא אסור בעשיית מלאכה, שנאמר: "וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם"¹. איסור מלאכה ביום הכיפורים שווה לאיסור מלאכה בשבת, כלומר כל דבר שאסור בשבת - בין אסור מהתורה ובין אסור מדברי חכמים - אסור גם ביום הכיפורים. ואף שבימים טובים מותר לעשות מלאכות מסוימות לצורך הכנת אוכל, ביום הכיפורים הדבר אסור. לכן אסור לבשל עבור חולים או ילדים קטנים שרשאים לאכול ביום הכיפורים, ואסור אפילו לחמם אוכל על גבי אש, אלא יש לחמם את האוכל על פלטה של שבת, כפי שנוהגים בשבת. כמו כן, אסור לטלטל חפצים שהם 'מוקצה', כפי שהדבר אסור בשבת². 

האור החיים הקדוש מבאר כי אפשר ללמוד את הטעם לאיסור מלאכה ביום הכיפורים, מדברי חז"ל אודות האיסור לומר פסוקים בשעת ברכת כהנים. במסכת סוטה, חז"ל אומרים כי אין לומר פסוקים בשעה שהכהנים מברכים את העם, שכן "כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מאזין?!". כך גם ביום הכיפורים, בשעה שעיצומו של היום מכפר על האדם, לא ראוי שייעשה האדם מלאכה, שכן "וכי יש לך אדם שהזמן מכפר עליו והוא עסוק במלאכתו?!"³.