logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק ט - כיבוס, לבישת בגדים מכובסים ולבישת בגדי שבת. פרק ט - כיבוס, לבישת בגדים מכובסים ולבישת בגדי שבת

כיבוס

facebook email whatsapp

בשבוע שחל בו תשעה באב, אסור לכבס בגדים, מצעים, מגבות ומפות1, כדי למעט בשמחה2. יוצאי אשכנז נוהגים שלא לכבס כבר מראש חודש אב3, כדי למעט בשמחה כבר מראש חודש4, אך יוצאי ספרד נוהגים כפי עיקר הדין, ונמנעים מכיבוס רק בשבוע שחל בו תשעה באב5.

 

כאשר תשעה באב חל בשבת, והתענית נדחית ליום ראשון, השבוע הסמוך לתשעה באב אינו נחשב כשבוע שחל בו תשעה באב, ומותר ליוצאי ספרד לכבס את בגדיהם בשבוע זה6.

כיבוס בגדי ילדים

גם כיבוס בגדי ילדים אסור7, אך דינם קל מבגדי מבוגרים בכך שגם יוצאי אשכנז נמנעים מכיבוסם רק בשבוע שחל בו תשעה באב, שבו הכיבוס אסור מן הדין. אך קודם לכן, מראש חודש אב, שבו האיסור הוא רק מחמת מנהג, נוהגים לכבסם אם יש צורך בכך8.

 

בגדי ילדים קטנים שאינם מקפידים על ניקיון בגדיהם, ומתלכלכים בתדירות (עד גיל שש בערך), אינם כלולים באיסור, ומותר לכבסם גם בשבוע שחל בו תשעה באב, כיוון שאין שמחה בכיבוסם9. כאשר מכבסים בגדי ילדים קטנים, אסור להוסיף למכונה בגדי מבוגרים10, כיוון שאיסור הכביסה אינו רק מחמת הטורח, אלא גם מחמת השמחה בניקיון הבגדים. 

10 הערות

1.
שו"ע תקנא ג. ועיין רמ"א שם ומשנ"ב שם לב, שכיבוס של מצווה מותר, לכן אדם שאין לו בגד נקי לשבת, רשאי לכבס לכבוד שבת, וכן מותר לכבס בגד לבן לצורך ספירת שבעה נקיים. ועיין שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תקנא הערה נט, בשם הגרי"ש אלישיב והגר"ח קנייבסקי, שמותר להפעיל מכונת כביסה לפני ראש חודש אב, אף שהכביסה תמשיך להתכבס בראש חודש. ועיין כל המתאבל עליה עמ' קמח, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב, וירושלים במועדיה עמ' רב, שמותר לכבס כתם מבגד, ועיין ארחות רבנו ח"ב עמ' קסד, ואור לציון חלק ג פרק כז שאלה א, שאוסרים. ועיין חזון עובדיה עמ' רי, ואור לציון חלק ג פרק כו שאלה א, וקובץ מבית לוי גיליון יג עמ' כט, בשם הגר"ש ואזנר, שצחצוח נעליים אינו נחשב כיבוס והוא מותר, ועיין שו"ת שלמת חיים (תשע"ח) סימן שיב, שאוסר, ועיין הליכות שלמה פרק יד סעיף יז, שאין בדבר איסור ברור, אך נהגו למעט בצחצוח הנעליים, מלבד לכבוד שבת. ועיין חזון עובדיה עמ' רמח, שמותר לשטוף את רצפת הבית בתשעת הימים. 
2.
תרומת הדשן סימן קנב, עיין פרי מגדים אשל אברהם סימן תקנא ס"ק יב, ועיין שם שמסיבה זו, אסור למסור בגדים לגוי שיכבס אותם עבור הישראל, כמבואר ברמ"א תקנא ג. ועיין משנ"ב תקנא כא.
3.
רמ"א תקנא ג. ועיין ברית כהונה מערכת רי"ש אות ט, שנהגו בג'רבא להימנע מכיבוס בכל תשעת הימים, מלבד בראש חודש.
4.
כלבו סימן סב ד"ה משנכנס אב.
5.
שו"ע תקנא ג, חזון עובדיה עמ' רכט. ועיין חזון עובדיה עמ' רלז, שאסור ליוצא אשכנז לתת את בגדיו ליוצא ספרד כדי שיכבס עבורו את בגדיו לפני שבוע שחל בו תשעה באב.
6.
עיין שו"ע תקנא ד, שהביא בסתם את דעת הרא"ש שכאשר תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, אין דין שבוע שחל בו תשעה באב, ולאחר מכן הביא בשם 'יש אומרים' את דעת הסמ"ג, שהשבוע הסמוך לתשעה באב נחשב כשבוע שחל בו תשעה באב. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות יב, וחזון עובדיה עמ' רכג, שהלכה כרא"ש, כיוון שהשולחן ערוך סתם כדעתו. ועיין פרי מגדים סימן תקנא אשל אברהם ס"ק לה, שחולק וסובר שלעניין דברים האסורים מן הדין בשבוע שחל בו תשעה באב, יש להחמיר כדעת הסמ"ג, שהשבוע הסמוך לתשעה באב נחשב כשבוע שחל בו, ולעניין הדברים האסורים מחמת מנהג, יש להקל כדעת הרא"ש, שהשבוע הסמוך לתשעה באב אינו נחשב כשבוע שחל בו (עיין הערה 143). ליוצאי אשכנז אין כמעט משמעות למחלוקת זו, כיוון שבלאו הכי הם מחמירים שלא לכבס ושלא להסתפר כל תשעת הימים. 
7.
שו"ע תקנא יד.
8.
עיין משנ"ב תקנא פב, שהביא מחלוקת בעניין זה בין האליה רבה, שאוסר, לחיי אדם, שמתיר, ועיין חנוך לנער פרק כא סעיף א, שפסק להקל כחיי אדם.
9.
עיין רמ"א תקנא יד, שנוהגים להקל בבגדי קטנים, ועיין קרא עלי מועד פרק ד הערה ד, בשם הגר"מ פיינשטיין והגר"נ קרליץ, וירושלים במועדיה עמ' רב, שהכוונה לקטנים שאינם מקפידים על ניקיונם, וכעין זה נכתב באור לציון ח"ג פרק כז הערה א. ועיין חיי אדם כלל קלג סעיף יח, ובן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות ו, שכוונת הרמ"א לילדים עד גיל שלוש, ועיין אור לציון שם, שהיום, שמקפידים יותר על ניקיון בגדי הילדים, יש להקל עד גיל שש-שבע, ועיין חזון עובדיה עמ' רכז, שהסתפק האם ההיתר הוא עד גיל שלוש או עד גיל שש. ועיין פרי מגדים אשל אברהם תקנא לט, שכוונת הרמ"א להקל עד גיל בר מצווה. ועיין אור לציון ח"ג פרק כז הערה א, שגם יוצאי ספרד נוהגים בזה כרמ"א.
10.
ירושלים במועדיה עמ' רב.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ