קניית פרחים ועצים בשמינית

 

הצגת הבעיה:

אחת השאלות המעסיקות את הציבור לאחר השביעית היא כיצד לקנות פרחים מרבדי דשא או עצים, האם מותר לקנות מכל המשתלות לאחר השביעית, או שיש איסור לקנות ממשתלות ששתלו או עבדו באיסור?

יש לחלק את הדיון לשני חלקים: א. המקרים בהם יתכן שיש חיוב עקירה על צמחים שנשתלו באיסור. ב. האם מותר לקנות לאחר השביעית צמחים שנשתלו באיסור, אך לא חייבים בעקירה?

 

א. חיוב עקירת עצים שניטעו בשביעית

 

עקירת עץ שניטע במזיד

 

במשנה (תרומות פ"ג מ"ג) נאמר: "הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור". ובתוספתא (שבת מהדורת ליברמן פ"ב הכ"א) מוזכרת שיטה זו כדעת רבי מאיר, לעומת דעת ר' יהודה המחלק בין שוגג למזיד[1], ושני טעמים הובאו (שם) לחיוב העקירה: א. "מפני שמונין לשביעיות ואין מונין לשבתות" (להלן: "מונים"). ב. "נחשדו ישראל על השביעיות ולא נחשדו על השבתות" (להלן: "חשד").

לאור דברי התוספתא והגמ' (גיטין נג ע"ב-נד ע"א) ניתן להסיק שלדעת כולם יש חיוב לעקור עץ שניטע במזיד בשביעית באיסור, כפי שקיימים הגבלות על תבשיל שנתבשל במזיד בשבת[2]. זאת משום שהטעמים שהובאו בתוספתא הם רק לנמק מדוע סובר ר"מ שגם הנוטע בשגגה חייב לעקור. אולם נחלקו הראשונים האם יש חיוב לעקור גם אילן סרק שניטע בשוגג בשביעית.

 

המתירים עצי סרק שניטעו בשוגג

 

בפשטות מדברי רש"י (שם ד"ה מונין) הריטב"א והמאירי[3] יוצא שעץ סרק שניטע בשביעית בשוגג אין חיוב לעוקרו[4]. לפי פירושם שני הטעמים שבתוספתא הם טעם אחד, ושניהם מהווים נימוק לעקירת עצי פרי שניטעו בשביעית. אלא שבתחילה מבארת התוספתא את טעם ה"מונים", היינו שבעת חילול ואכילת פירות נטע-רבעי, ייווכחו האנשים לדעת שלפי מנין השנים למפרע העץ ניטע בשביעית, ומתוך כך יסיקו שמותר לטעת בשביעית, כשהרקע לגזירה זו נבע מחמת ה"חשד" שבגלל שלא הקפידו על דיני שביעית עלולים היו למצוא אמתלאות להתיר נטיעה לכתחילה בשביעית, דבר שלא היה קורה באיסורים שלא נחשדו לזלזל בהם.

 

האוסרים עצי סרק שניטעו בשוגג

 

לעומת שיטת המתירים קיום עץ סרק שניטע בשוגג, מדברי הירושלמי (תרומות פ"ב ה"ג) נראה בפשטות שהנוטע עץ סרק בשביעית חייב לעוקרו אף אם עשה כן בשוגג. הירושלמי ביאר שהטעם של "מונים" והטעם של "חשד" הם שני טעמים נפרדים, שיש נפק"מ ביניהם, וכפי שביארו הרש"ס והפני משה, ש"חשד" הוא חשד לעשות במזיד ולטעון שהדבר נעשה בשוגג, וכפי שנימק הרמב"ם (הל' שמיטו"י פ"א הי"ב)[5] – ונימוק זה שייך גם בעץ סרק. ואילו הטעם של "מונים" השייך רק בעצי פרי מתבאר ביחס לעצי פרי שניטעו בערב שביעית, וכך משמע מדברי הרמב"ם (שם פ"ג הי"א).

לאור הבנה זו נקטו הרבה  אחרונים למעשה, שאף עץ סרק שניטע בשוגג בשביעית יש לעוקרו[6].

 

פרחים וצמחים חד שנתיים

 

כל האמור הוא לגבי עצי סרק, אולם לגבי צמחים חד שנתיים שנשתלו בשביעית, שאין לגביהם איסור ספיחין, חלוקה דעת המפרשים אודות חיוב העקירה אם נשתלו בשביעית: דעת הראב"ד (שמיטו"י פ"ד הט"ו) שגם צמחים אלו יש חיוב לעוקרם, ויש שפירשו כן בדעת הרמב"ם (שמיטו"י פ"ד הט"ו)[7]

לעומת זאת יש המבינים מסתמות לשון הרמב"ם (פ"ד הט"ו) שאין חיוב עקירה של צמחים חד שנתיים שנשתלו בשביעית, ורק באילן החמירו משום שההנאה ממעשה האיסור היא לשנים רבות, כפי שכתב המקדש דוד (סי' נט אות ג ד"ה כתב הרמב"ם) או משום שיש בה "משום מראית העין תמיד שיאמרו נטיעה של שביעית היא זו" כלשון מראה"פ (שביעית פ"ב ד"ה בנו, וד"ה זרעו לפני ר"ה של שמינית), עפ"י זה ניתן ליישב את הסתירה לכאורה בדברי הרש"ס שהיקל בירקות[8] והחמיר בנטיעות[9].

 

עצים שניטעו בשביעית ואין חיוב לעוקרם

 

למרות שקיים דין לעקור עצים שניטעו בשביעית, ישנם מצבים בהם לא חל דין זה:

 

1. עצי סרק שניטעו על ידי נכרי

 

נכרי שנטע עץ בשביעית דעת הראב"ד (שמיטו"י פ"ד הט"ו) שכלל לא חייבו לעקור את נטיעה זו[10], וכן למדו בדעת הרמב"ם (שמיטו"י פ"ד הט"ו) המהר"י קורקוס, הרדב"ז (שם ד"ה ואם זרעו), והכס"מ (שם), וכן כתב החזו"א (שביעית סי' יז ס"ק כה ד"ה ר"ה). ואף שדעת ערוה"ש (זרעים סי' יז סעי' ד) שגם במקרה כזה יש חיוב לעקור, מכל מקום למעשה ניתן להקל כיון שיש הסוברים שאף לכתחילה ניתן לומר לנכרי לשתול עצי סרק בשביעית בקרקע ישראל[11].

 

2. נטיעות בתחום עולי מצרים

 

עצים שניטעו בתוך תחום שכבשוהו רק עולי מצרים דעת הראב"ד (שמיטו"י פ"ד הט"ו) שאין חיוב לעקור אפילו עצי פרי, אולם דעת הרדב"ז והמהר"י קורקוס (שם) שהרמב"ם (שם) סובר שיש חיוב לעקור. החזו"א (שביעית סי' כז ס"ק כה) נקט למעשה להקל כדעת הראב"ד.

 

קניית עצים שנתחייבו בעקירה

 

לאור האמור לעיל שצמחים שנתחייבו בעקירה   כגון עצי פרי או עצי סרק רב שנתיים, אין לקנותם מישראל ששתלם באיסור, כיון שנתחייבו בעקירה. ועי' בספר חוט השני (ח"א פ"א הי"ב) שהוכיח זאת מכך שאין לחכור שדה מישראל שחרש את שדהו בשביעית אף שהחוכר רוצה לזורעה בשמינית. הוא הדין שאין לקנות עץ ממי שנתחייב לעוקרו. כל שיש להסתפק הוא האם ניתן לקנות שתילים בשמינית אף אם ידוע שנשתלו באיסור כיון שגם על הבעלים אין חיוב לעוקרם: כגון פרחים וצמחים חד-שנתיים, או במשתלות שהפועלים הם נכרים[12], וכן שמא יש בכך סיוע בידי עוברי עבירה[13].

 

ב. האם קנייה בשמינית נחשב כסיוע לאיסור בשביעית

 

דבר פשוט הוא שאין לקנות בשביעית עצמה שתילים מכל סוג שהוא מבעל משתלה ששתלם באיסור, וכלשון הרמב"ם (פיהמ"ש שביעית פ"ה מ"ו) ש"אסור לסייע לעבריינים בעשיית העבירות". לפיכך בעצם הקנייה ממנו בשביעית מעודדים אותו להמשיך לשתול באיסור, כיון שהוא נוכח שיש ביקוש לשתילים אלו.

אולם כאן יש להסתפק בדבר שהרי בקניית השתילים בשמינית מהישראל ששתלם באיסור, אין הוא מסייע לכך שייעשה עתה מעשה עבירה, כיון שבדרך כלל סיוע לדבר עבירה הוא כשהדבר נעשה לפני מעשה העבירה או תוך כדי עשייתה, לעיתים מן התורה ולעיתים מדרבנן[14]. אך כאן הקנייה היא לאחר מעשה העבירה, ואף שבעוד שבע שנים המוכר ישתול באיסור בגלל שקנו ממנו בשביעית, קשה להגדיר זאת כסיוע לפני עבירה.

אלא שראיתי בשו"ת משנת יוסף (ח"ב סי' לה אות ו) שנקט בפשטות שאף בקנייה לאחר השמיטה יש משום סיוע לדבר עבירה מדרבנן, זאת מתוך המשך דברי הרמב"ם (פיהמ"ש שביעית פ"ה מ"ו) שאת חלקם הבאנו לעיל, שכתב (שם): "ומפני זה אסור לעזור לעוברי עבירה, ולא יתקנו להם כלים, אבל ראוי לקלקל להם".  הסיק מכך המשנ"י (שם) ש"אם אחרי שמיטה לא יקנו מעוברי עבירה הזרעים שנזרעו בשביעית יזכור בשמיטה הבאה שהחרדים לא יקנו ממנו. וימעט על ידי זה בזריעה בשמיטה, ועל ידי זה מקלקלים אנו לו מלעבור עבירה ומונעים ממנו להוסיף בעוורונו". לפיכך נראה שנקודת הדיון בקנייה ממשתלות בשמינית שייכת לאיסור משא ומתן עם החשוד על השביעית, שהוא רחב יותר מהאיסור הכללי של סיוע לדבר עבירה, כפי שיתבאר לקמן.    

 

ג. איסור קנייה מחשוד על השביעית בשמינית

 

קיימת הבחנה בין איסור קניית תוצרת חקלאית מאדם שאינו בקי בהל' שביעית מפני שבקנייה זו מגיעים לידי המוכר דמי שביעית, וסביר שלא ינהג בהם בקדושת שביעית (רמב"ם הל' שמיטו"י פ"ח ה"י). לעומת קנייה מחשוד על מלאכות או סחורה בשביעית[15] נאמר במשנה (בכורות פ"ד מ"ח), ש"אין לוקחין ממנו פשתן אפילו סרוק". בירושלמי (מעשרות פ"ה ה"ז) נחלקו במשמעות האיסור: לדעה אחת החמירו דוקא בצמחים שהגרעין קדוש בקדו"ש והצמח אינו קדוש, אולם לדעה השניה האיסור הוא על כל דבר שיש לו "זיקת שביעית", ובפשטות הוא איסור יותר כוללני. כפי שאין קונים מחשוד על התרומה אפילו מים ומלח שאין להם כלל קשר לקדושת תרומה, כך בעניני שביעית, וכפי שכתב הרמב"ם (שם הי"ד): "אין לוקחין ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית כלל…". כשלדעת ערוה"ש (סי' כט סעי' טז) משמעות הדברים שאין לקנות ממנו צמחים שיש חשש שנעשה בהם איסור. לאור זאת כתב החזו"א (סי' ס"ק יב ד"ה ירושלמי מעשרות) שגם בשמינית יש איסור קניית צמחים מחשוד על השביעית. אך אין איסור לקבלם במתנה.

אמנם גם לדעתו אם ידוע שהם גידולי ששית או גידולי חו"ל ניתן לקנותם מהחשוד.

 

 

קנייה שתילים מסוחרים

 

כיום הציבור רוכש עצי נוי, פרחים וכדו' בחנויות למכירת שתילים וכן אצל רוכלים בצידי הדרכים, הקונים את תוצרתם ממשתלות שונות. אף שאותם משווקים בפשטות אינם נחשבים כחשודים על השביעית, שהרי הם לא שתלו באיסור ולא עסקו בסחורה בפירות הקדושים בקדושת שביעית. אולם גם קנייה מאותם מקומות אסורה, כיון שהיא מסייעת למגדלים החשודים על השביעית לשווק את תוצרתם[16].

 

למעשה:  עד התאריכים שיתבארו לקמן, אין לקנות שתילים ופרחים רק מבעלי משתלות או מחנויות שיש להם אישור שהצמחים שלהם גדלו בהיתר. אולם מי שקיבל במתנה שתילים או פרחים יכול להשתמש בהם בכל מקרה. 

 

ד.  מועד היתר קניית צמחים בשמינית

 

כיון שראינו שיש חיוב עקירת עצים שניטעו באיסור וקיים איסור קנייה גם על צמחים שלא נתחייבו בעקירה, יש לברר מהם הזמנים שבהם ניתן לקנות צמחים ללא חששות כלשהם:

למעשה קיים שוני גדול בין סוגי הצמחים לגבי הזמן שבו רוב הצמחים הם משתילת שמינית, ולפיכך גם יש הבדלים ביניהם לגבי הזמן שמותר לקנות את אותם צמחים מכל בעל משתלה, ויש לנהוג לפי הפירוט הבא, שבו עפ"י הערכות רוב הצמחים הם מזריעת שמינית[17]:

א. שתילי פרחים עונתיים  - אמצע טבת תשס"ב

ב. פקעות ובצלים באריזה - תוצרת חו"ל מותרים מיד. תוצרת הארץ – במשך רוב השנה הם ודאי מזריעת שביעית, לפיכך במשך כל שנת תשס"ב ניתן לקנות פקעות רק לאחר תעודת הכשר שהם מתוצרת היתר מכירה וכדו'.

ג. פרחי קטיף הנמכרים בחנויות: אם הם רב שנתיים – רובם לא מזריעת שביעית. לעומת זאת פרחים חד-שנתיים – אמצע טבת תשס"ב.

ד. שיחים רב שנתיים (צמחי כיסוי/גדר חי'ה)  אב תשס"ב.

ה. מרבדי דשא – סיון תשס"ב.

ו. עצי סרק הנמכרים בשנת תשס"ב – אם קוטר הגזע הוא מעל 5 ס"מ הם שתילת ששית. פחות מקוטר 5 ס"מ סביר להניח שהם משתילת שביעית.

ז. עצי סרק שימכרו בשנת תשס"ג אם קוטר הגזע הוא פחות מ 5 ס"מ הם משתילת שמינית. אם קוטר הגזע הוא יותר מ – 5 ס"מ מסתבר שהם משתילת שביעית.

ח. עצי פרי – קיימת תופעה גדולה של הרכבות אסורות בחלק מהעצים, ובשתילתם יש חשש לקיום כלאי –אילן. לפיכך בכל מצב יש לקנותם לכתחילה רק ממקומות מפוקחים.