א. במשתלה יש להבחין בין שלושה מקומות גידול שבהם העבודה מתבצעת:
2. הכנת השמיטה בשטח פתוח (קרקע ומצע מנותק)[1]
ב. הפעולות הבאות מותרות עד ערב שנת השמיטה, ראה להלן טבלה מפורטת:[2]
ג. תילול צמחֵי האֵם במשתלות כדי לקבל חומר ריבוי – יש לוודא שהצמחים מתוללים כראוי לפני השמיטה.
בעצי פרי מומלץ לבצע את כל העבודות עד ט"ו באב של השנה השישית, על מנת שהשנה תיכלל בחשבון שנות הערלה.
3. מלאכות בשמיטה בשטח פתוח ללא היתר המכירה
ד. צמחים הנמצאים בשטח פתוח – אסורות בהם כל המלאכות שמטרתן לגרום להצמחה, ומותר לעשות רק מלאכות למניעת נזק או פעולות שלא נועדו לסייע לצמיחה.[3]
ה. גיזום ענפים במטע לשם השרשתם במצע מנותק בתוך מבנה – מותר בשמיטה, בתנאי שנעשה במקום אחר מן המקובל ובאופן שאינו מיטבי בגיזום לצורך הצמחה.
ו. הרכבה באוויר, אף בייחורים מושרשים שאינם נמצאים במצע גידול, אסורה בשטח פתוח.[4]
ז. צמחים שנמצאים בשטח פתוח במצע מנותק – דינם בשמיטה כדין צמחים שנמצאים על הקרקע.[5]
ח. בערב השמיטה מותרות כל הפעולות במצע מנותק עד ערב ראש השנה, כולל נטיעה וזריעה של עצי פרי.[6]
ט. דיני ערלה נוהגים גם בתוך בית. לכן ההגבלות על ריבוי עצי פרי ועל ההרכבות השונות חלות גם בחממה.[7]
י. בצמחי סרק מותרות כל הפעולות בחממה עד ערב ראש השנה.[8]
מלאכות בשמיטה בחממה ללא היתר המכירה
יא. שתילים שנמצאים בחממה בקרקע, אסור לעשות בהם מלאכות שאסורות מן התורה או מלאכות שיש ספק אם הן אסורות מן התורה, כגון: זריעה, שתילה, השרשת ייחורים, הרכבה, הברכה וגיזום שמצמיח ענפי פרי חדשים.[9]
יב. הרכבה באוויר (כגון הרכבה על גבי שולחן) בייחורים מושרשים שאינם נמצאים במצע גידול מותרת בחממה.[10]
יג. השרשה בתוך תערובות גידול שונות – דינה כהשרשה בעפר,[11] והיא מותרת רק במצע מנותק בתוך מבנה.
יד. טיפול שוטף בשתילים מותר בחממה. גיזום עצי סרק – מן הראוי לעשותו על ידי גוי, ויש להימנע מפעולות 'הקצרה' בעצי פרי, שמיועדות להצמחת ענפי פרי חדשים.
טו. במצע מנותק בחממה מותר לעשות את כל המלאכות בשנת השמיטה ללא הגבלה. בטיפול בעצים יש להקפיד להשתמש בפלסטיק עבה וחזק במיוחד, כדי ששורשי העצים לא יוכלו לנקוב אותו במהלך השנה. אין להעביר צמחים שגדלו במשתלה זו לקרקע או לשטח פתוח.
טז. אין לקנות חומר ריבוי ממגדל שמכין אותו בדרך שאסורה בשנת השמיטה.
יז. שתילים של צמחי סרק – לאחר קליטתם מותר להניח את הכלים על הקרקע בתוך המבנה.[12] לאחר מכן מותר לעשות בהם רק מלאכות שאיסורן מדרבנן.[13]
יח. עצי פרי שגדלים במצע מנותק, מונים להם שנות ערלה מחדש מזמן חיבורם לאדמה, ולכן אין להעביר בשמיטה שתילים של עצי פרי מן המצע המנותק למצב שבו הם מחוברים לקרקע.[14]
יט. מותר להרכיב 'הרכבות שולחן' במבנה סגור.
כ. משתלות שמגדלות תרביות רקמה יכולות להמשיך ולגדל את התרביות כבכל שנה.
הכנה לשמיטה
כא. לאחר מכירת הקרקע כל המלאכות מותרות עד ערב ראש השנה ללא הגבלה. לכן יש להקפיד למכור את הקרקע לגוי לפני ט"ו באב.[15]
כב. בשנה השישית ניתן לטעת ולהרכיב עד ערב ראש השנה של השנה השביעית,[16] אך רצוי להקדים את הנטיעה עד לט"ו באב, כדי שמניין שנות הערלה יתחיל לפני ראש השנה.[17]
כג. פעולות לריבוי צמחי מאכל או צמחים שמיועדים לריח, שנעשות בשטח פתוח במצע גידול שאיננו מנותק מן הקרקע על פי ההלכה, מותרות על ידי גוי, ובהן זריעה (גם זריעת צמחי סרק ושתילת פקעות), שתילה, הרכבה והברכה.
כד. שתילת צמחים שונים וגיזומם על מנת לייצר צימוח מחודש – מותרים רק על ידי גוי.
כה. גיזום צמחי האֵם של עצי פרי לצורך הצמחה ייעשה על ידי גוי. גיזום ייחורים להשרשה וחיגור שייעשה במקום גיזום מותרים גם על ידי ישראל.
כו. שאר הטיפולים בצמחים מותרים על ידי ישראל.
מלאכות במצע מנותק בשטח פתוח ובחממה
כז. בתוך חממה, בית רשת במצע גידול שמנותק מן הקרקע על פי הגדרת ההלכה, מותרות כל הפעולות על ידי ישראל.
כח. העתקת שתילים לאחר קליטתם בשקיות (כשבועיים לאחר השתילה) מן החממה או המצע המנותק אל השטח הפתוח מותרת על ידי ישראל.
כט. לוח הזמנים לשתילתם והרכבתם של הצמחים במשתלה
|
זמן הסיום |
סוג העץ הפעולה |
סוג העץ/ הפעולה |
סוג העץ/ הפעולה |
סוג העץ/ הפעולה |
סוג העץ/ הפעולה |
|
ט"ו באב |
עצי פרי גלויי שורש. זריעת גלעיני עצים (קיים בכנות) |
עצי פרי שיש חשש שהגוש יתפורר במהלך נטיעתם. |
הרכבת עצי פרי על כנות סרק.[18] |
הרכבות בגובה נמוך מ-10 ס"מ.
|
|
|
כ"ט באב |
עצי פרי בגוש. |
ניתוק ייחורים, ניתוק תמרים ש"אורגזו"[19] |
ניקוב שקיות שאינן נקובות |
הנחת שקיות נקובות ובהן שתילים, על הקרקע |
|
|
ט"ו באלול |
עצי סרק גלויי שורש –לכתחילה. |
הרכבת עצי פרי על כנות פרי – לכתחילה. |
הרכבה והברכה של עצי סרק |
|
|
|
כ"ו באלול |
זריעה ושתילה של צמחים חד שנתיים לכתחילה |
|
|
|
|
|
ערב ראש השנה |
העתקת עץ פרי עם גוש שמספיק לשבועיים. |
שתיל עץ פרי שמצוי בגוש, ויש בכלי נקב[20] שנעשה לפני כ"ט באב, ומניחים אותו על האדמה. |
עצי סרק בגוש. |
עצי סרק גלויי שורש – בדיעבד. |
הרכבת עצי פרי, כשגובה הכנה מעל 10 ס"מ – בדיעבד. |
א. הבעיה המרכזית בשיווק צמחי משתלה בשמיטה נובעת מן האיסור לסייע לאדם שעושה מלאכות אסורות בשמיטה.[21]
ב. אין למכור שתילים לאדם שידוע שלא מכר את אדמתו לגוי ושבכוונתו לשתול אותם באיסור בשטח פתוח.[22]
ג. מותר למכור שתילים בגוש לחקלאי או לגנן מקצועי, אם אומר שברצונו לשתול אותם בחממה או באדמה שנמכרה לגוי.[23] וכן מותר למכור שתילים בגוש לבעל חנות, אם ייתכן שימכור אותם לאחר השמיטה או לאנשים שישתלו אותם בהיתר, עפ"י היתר המכירה או בתוך מבנה.[24]
ד. שתילים ללא גוש מותר למכור רק למי שמביא אישור מוסמך על שעומד לשתול אותם בהיתר.[25]
ה. ככלל, אין למכור עצי פרי בשמיטה, גם אם שתילתם מיועדת להיות בקרקע שנמכרה בהיתר. במקרים מיוחדים יש לשאול שאלת רב.
ו. אין למכור צמחים שמקום גידולם הוא בחצר הבית, כגון שתילי נוי לאדם פרטי ("צמחי שמש מלאה"), עצים בוגרים המיועדים לשתילה בגינה פרטית, וכיו"ב.[26] ואולם מותר למכור צמחים שהדרך הרגילה לגדל אותם היא בתוך הבית, על גבי משטח מנתק (צלחת וכדומה).
ז. עציצים נקובים, ובהם צמחים שמיועדים לריח או צמחי תבלין, שגדלו במצע שאינו מנותק על פי ההלכה או מחוץ לחממה – יש בהם קדושת שביעית, ואסור למכור אותם. מותר למכור את השיח בהבלעה, אם נקבע שהתשלום הוא תמורת הכלי ומצע הגידול,[27] ומותר למכור עציצים כאלה גם לבעל חנות שחשוד שימכרם לאחרים ללא הבלעה.[28]
ח. הובלת עציצים מותרת גם מחוץ למבנה.[29] בהובלה כזו ראוי לוודא שהעציצים ישארו מנותקים מהקרקע,[30] ולכן יש להובילם על גבי רכב, ויש להקפיד שהעציצים יהיו תמיד על גבי משטח מנתק,[31] ולא ישירות על גבי הקרקע. מומלץ להעביר את הצמחים בתנועה רצופה מבלי לעצור,[32] וכן יש לחפות את העציצים בניילון וכדומה.
הנחיות
ט. יש לתלות בפתח המשתלה במקום גלוי לכול את ההנחיות הבאות:
משתלה יצרנית (עבור חקלאים וגננים מקצועיים)
י. יש לתלות בפתח המשתלה במקום גלוי לכול את ההנחיות הבאות:
יא. מומלץ להוסיף בחשבונית הניתנת בסוף הקנייה: 'להנחיות ההלכתיות לשתילת צמחים אלו ראה במודעה הנמצאת במשתלה'.
יב. עקירת מרבדי דשא לצורך שיווק מותרת (כגון לגוי),[33] אך אסור למוכרם לאדם שאין לו אישור שמעיד על שהוא עומד לשתול אותם בהיתר.
[1] הלכה למעשה מכיוון שחל איסור גם על גידול במצע מנותק בשטח פתוח, לא הבדלנו בין סוגי המקומות.
[2] בהעתקת שתילים הקליטה איננה בעיה הלכתית, אך יש להקפיד שההעתקה לא תגרום להתחלת מניין שנות הערלה בשמיטה.
[3] כך הורה הגר"ש ישראלי.
[4] אם נוף הצמח בולט החוצה, הצמח נחשב מחובר מכוח יניקת הנוף בצאת השנה (עמ' מח סי' א סעי' ב) עפ"י דעת רוב הראשונים בעוקצין (פ"ב מ"ו). ועי' "התורה והארץ" (ח"א עמ' 199, 215-216). ויש לחשוש שפעולה זו היא נטיעה. וכך הורה הגר"מ אליהו .
[5] כך הורה הגר"ש ישראלי .
[6] במצע מנותק אין מנין של שנות ערלה, ומסתבר שיש להקל ולומר שאין איסור בקליטת הצמחים בשמיטה עצמה. ועי' הלכות שביעית (סי' א, כסא דוד ס"ק קלב; סי' ב, כסא דוד ס"ק סט).
[7] רמב"ם (הלכות מעשר שני ונטע רבעי פ"י ה"ט).
[8] עי' שבת הארץ (פ"ג הי"א אות ב).
[9] ראה לעיל פרק ז.
[10] בעציץ שאינו נקוב אסור לזרוע מדרבנן - עי' שבת הארץ (פ"א ה"ו אות ד) - ובגידולי מים נחלקו הפוסקים (שם, אות ה). בצמח שנמצא באוויר יש מקום לומר שאינו נאסר כלל באיסורי שמיטה, אך למעשה יש לסמוך על סברה זו רק בבית.
[11] עי' הלכות שביעית (ח"ב עמ' קפ, קונטרס 'גידולי קש' בשביעית); שבת הארץ (פ"א ה"ו אות ה).
[12] בגמרא (שבת פא ע"ב) נאמר שבשבת הדבר אסור משום תולדת זורע. בשמיטה מסתבר שהדבר אסור מדרבנן, ובתוך מבנה יש להקל. ועי' בית רידב"ז (סי' ו סעי' ג ד"ה וכן) שכתב שאין כל איסור בהנחת עציץ נקוב על הארץ בשמיטה. לדעת הגר"מ אליהו גם נטיעה בגוש אסורה מדאורייתא ולכן הורה לאסור פעולה זו בחממה, למרות שמתיר שם מלאכות דרבנן. ועי' מש"כ הגרש"ז אויערבך ("מפרי הארץ" א עמ' 9).).
[13] כדין מלאכות בבית.
[14] פעולה זו אסורה מדרבנן, ואין יסוד מספיק כדי להתירה בחממה. סיבה נוספת לאסור אותה היא הגזרה שלא לטעת עצים אם הנטיעה מתחילה את מניין שנות הערלה בשמיטה, וכפי שנתבאר לעיל פרק ו וכך הורה הגר"מ אליהו. בנוגע למניין שנות ערלה במצע מנותק, עי' התורה והארץ (ח"א עמ' 196-191).
[15] עי' בצאת השנה (עמ' פז סעי' א).
[16] בצאת השנה (עמ' כח סעי' א והע' 3, עמ' פז סי' א).
[17] לאחר מכירת הקרקע אין לאסור משום מראית העין: עי' כרם ציון (פרק ח סעי' ג; פרק יט, גידולי ציון ס"ק). אך רצוי להימנע מבעיות של ערלה.
[18] להגדרת כנה בתור נושאת פרי, עי' 'התורה והארץ' (ח"א עמ' 118 ואילך). כנות כגון כנות לימון גס או אפרסק בלדי הן כנות נושאות פרי. כנות שאינן נותנות פרי הן כנות סרק, כגון כנות גפן זכריות; בכנות אלו אין איסור ערלה. יש לציין שהרכבת רוכב נושא פרי על כנת סרק מותרת רק אם שניהם מאותו מין; ראה ירושלמי (כלאים פ"א ה"ד; שם ה"ז); שו"ע (יו"ד סי רצה סעי' ג).
[19] פ"י רמב"ם (פ"ג הי"א) ו"שבת הארץ" (שם, אות ח).
[20] קוטר החור צריך להיות 2 ס"מ לכל הפחות.
[21] עפ"י רמב"ם (פ"ח ה"א). ועי' "שבת הארץ" (שם), ראה פרק מט סע' ז.
[22] הרב קוק (שבת הארץ, פ"ח ה"ו אות ו) על פי תוספתא (שביעית פ"ד ה"ג).
[23] בנד"ד האיסור למכור הוא מדרבנן, מפני שעובר העבירה יכול להשיג שתילים גם במקום אחר: עי' "שבת הארץ" (פ"ח ה"א אות א). במקרה כזה כתב הרב ("שבת הארץ" פ"ח ה"ב אות ה) עפ"י המשנ"ר (פ"ה מ"ו) שתולים להיתר אף בסבירות נמוכה. אך הגר"ש ישראלי הורה שאעפ"כ יש לשאול את הקונה מהי מטרת הקניה. והוסיף שכיום, שהקונה יכול לאמת את דבריו ע"י הצגת אישור על מכירת הקרקע - אין לסמוך על דבריו אלא בשתילה בגוש, שאיסורה קל יותר
[24] הוראת הגר"ש ישראלי . רב האי גאון (ספר המקח שער יב) כתב שמותר למכור כלי עבודה לסוחר שעלול למכור לעוברי עבירה. וטעמו, שיש לתלות בכך שימכור לאנשים העובדים בהיתר. ומסתימת לשון הרמב"ם (פ"ח ה"ב) משמע שאוסר. ועי' "שבת הארץ" (פ"ח ה"ב אות ד).
[25] בצאת השנה (עמ' כח סעי' א). וכך הורה הגר"ש ישראלי .
[26] מפני שהיתר המכירה לא הונהג בגינות נוי פרטיות. ועי' "תחומין" (ז, עמ' 83-87)
[27] על פי שבת הארץ (פ"ו ה"א אות ג/5; פ"ח הי"א אות ב).
[28] עי' שבת הארץ (פ"ח הט"ז אות ב), שסובר שקדושת שביעית בצמחי ריח היא מספק, ויש לתלות שהמוכר בכל זאת ימכור בדרך המותרת.
[29]הגרש"ז אויערבך ("מפרי הארץ" א עמ' 9) מתיר את ההובלה כדין כל פעולה שאיננה למטרה חקלאית. וכ"כ בשו"ת משנת יוסף (ח"ג סי' ג) והוסיף שמן הראוי להחמיר. לביאור דין זה ראה לעיל פרק ד סע' יב. ועי' "שבת הארץ" (פ"א הט"ו אות א).
לדעת החזו"א (סדר השביעית, מובא ב"הליכות שדה" 72 עמ' 7; סי' כב ס"ק א ד"ה ואף) פתיחת החממה אסורה מדין תולדת "זורע", וה"ה לנד"ד. הרה"ג יעקב אריאל העירנו מהמשנה בכלאים (פ"ז מ"ח) בענין המעביר עציץ נקוב בכרם, שאוסר למרות שאין לו כוונה לשתול שם את העציץ.
[30] לדעת הגר"מ אליהו אסור להוביל את הצמחים באוויר מעל הקרקע, גם אם ההובלה נעשית מעל הגובה הרצוי ובתנועה רציפה. וכך נמסר גם בשם הגרי"ש אלישיב (שביעית להלכה ולמעשה עמ' 59 הע' 40).
[31] בצאת השנה (עמ' מח סעי' ז).
[32] עפ"י ירושלמי (חלה פ"ב ה"א) בדעת ר' יהודה; גמ' גיטין (ז ע"ב) כרבא בדיחוי הראשון; דבר אברהם (סי' כה ס"ק ז). וכך הורה הגר"ש ישראלי . ועי' רש"י (פסחים כה ע"א ד"ה המעביר עציץ); רע"ב (כלאים פ"ז מ"ח ד"ה המעביר); מנחת שלמה (עמ' תד).
[33] פעולת העקירה כשלעצמה מותרת, ככל פעולה שנעשית שלא למטרה חקלאית, בשינוי, כאשר המטרה היא לחדש את הדשא, יש לדלל ולא לעקור.