לוח שביעית:
היות ויתכנו שינויים ועדכונים מומלץ לעיין בלוח הדיגיטלי המופיע באתר מכון התורה והארץ:
- התאריכים המשוערים לקדושת שביעית ולספיחין מיועדים לאדם הקונה בשוק ואינו יודע את מקור התוצרת. מזמן שיש ספק קדושת שביעית יש לנהוג בפירות קדושת שביעית מספק. מזמן חשש ספיחין אין לרכוש תוצרת לא ידועה כלל עד תום חשש ספיחין. (לגבי בעיות ערלה ותרומות ומעשרות בשוק ראה הלכות הארץ, עמ' 145 ועמ' 71). בסחורה ידועה כגון בגינה בבית יש לברר דינים אלו בהתאם למועדים הקובעים בכל צמח (ירק, אילן, תבואה או קטנית) כפי שמבואר להלן.
- מועדי הביעור נוגעים לכל אדם הקונה תוצרת קדושה או שיש לו תוצרת קדושה בגינה.
- בירקות ופירות בהם ישנה חובת ביעור יש להפקיר בתאריך המצוין בטבלה את הפירות, אם ישנה בבית כמות הגדולה מצריכה שבועית של בני הבית. (ראו פירוט דיני ביעור ב"קטיף שביעית" עמ' 160 (מהדורת תשפ"ב))
- באם עבר התאריך יש להפקיר מיד כשנזכר.
- היות ותהליכי ההבשלה קשורים לחודשי השנה צוינו התאריכים לפי חודשי החמה במרבית הלוח. חריגים לעניין זה הם תחילת איסור ספיחין בירקות שנשתלים סביב ראש השנה הואיל והם תלויים בימים משתילה לקטיף במועדי השתילה סביב חודש תשרי.
- גם בפירות שחונטים סביב ראש השנה (נדיר), התאריך הלועזי אינו קבוע והמועד משתנה בהתאם לחודש הלועזי בו חל ראש השנה.
- במרבית הירקות אין לאדם הפרטי בביתו תוצרת קדושה במועד הביעור היות ומועד הביעור הינו לפי ירקות היתר מכירה כאשר כבר אין ירקות קדושת שביעית.
- בפירות אוצר בית דין שנקנו לאחר מועד הביעור, אין חובת ביעור היות והיו תחת בית הדין במועד הביעור.
המועדים הקובעים לעניין קדושת שביעית:
- בירקות קובע מועד הלקיטה, לפיכך ירקות שילקטו בשנת תשפ"ב יהיו קדושים בקדושת שביעית.
- בפירות האילן קובע מועד החנטה, ולפיכך פירות שיחנטו בשנת תשפ"ב יהיו קדושים בקדושת שביעית. יוצאים מהכלל הם זית ואתרוג. בזית קובע שליש הגידול כמו בתבואה, ובאתרוג קובע מועד הלקיטה כירק ובנוסף מחמירים גם כפי מועד ההגעה לשליש גידול.
- בתבואה או בקטניות (דברים בהם החלק הנאכל הוא הגרגיר) כדוגמת חומוס ושעועית לגרעינים, קובע המועד בו הגיע הגרגיר לשליש גודלו.
- בתבלינים בהם נאכלים העלים- אם מדובר בצמח חד שנתי או רב שנתי עשבוני, קובע מועד הלקיטה. אם מדובר בצמח מעוצה רב שנתי מחמירים לנהוג לפי הלקיטה ובנוסף לפי מועד תחילת יציאת הענף. לפיכך גם ענפים שהתחילו לצאת בסוף השמיטה, יחשבו כקדושים אפילו שילקטו בשמינית.
מידע לגבי ספיחין בשוק:
תחילת חשש ספיחין:
- איסור ספיחין נוהג בירקות שנזרעו או עלו מאליהם בשמיטה. וכן בתבואה או קטניות שהגיעו לשליש גידול במהלך השמיטה.
- איסור ספיחין נוהג רק בגבולות עולי בבל ודווקא בירק שנזרע או נשתל כל שנה. בירק שנהוג לגדל ליותר משנה (כדוגמת נענע), אין צורך לחשוש מספק בשוק לספיחין.
- איסור ספיחין לא נוהג בדבר הגדל בחממה או בית רשת וכן מה שגדל במצע מנותק.
- תאריך תחילת איסור ספיחין מתייחס לזמן בו יש לחשוש להגעת סחורה לשוק שיש בה חשש ספיחין, בהתאם למועדי הזריעה המקובלים.
- לצורך כך נחשבת סחורה הגדלה בגבולות עולי בבל בקרקע ובשטח פתוח.
- היות ומדובר בהערכה ובדבר שתלוי במשתנים רבים- התאריכים נקבעו כא' או יד' בחודש כאשר נלקח מרווח בטיחות (הקדמת או איחור התאריך המשוער)
סוף איסור ספיחין:
- סוף איסור ספיחין מוגדר כזמן בו יכולה להגיע סחורה לשוק מגידולי שמינית בהיתר. החל מחנוכה שמינית, כל ירק שנקטף, מסתיים איסור ספיחין שלו, גם אם מדובר בשתילות שביעית (כמו בחזרת, לדוגמא).
- זמן זה מתיחס לזמן בו מגיעה תוצרת מהארץ בלבד (כולל גבולות עולי מצרים) ולא מיבוא.
- בירקות שמועד הגעת סחורה חדשה נופל בסמיכות לחנוכה (חודשים כסלו-טבת) נקבע התאריך כחנוכה, כפי שנראה מדברי חז"ל שהצמידו את התאריכים לתאריכים קבועים.
מידע לגבי קדושת שביעית בשוק:
תחילת קדושת שביעית:
- תחילת קדושת שביעית הינו הזמן בו יתכנו ירקות או פירות קדושים בקדושת שביעית בשוק.
- היות ומדובר בתאריך לחומרא, יש להפריש תרו"מ מספק וללא ברכה בכל סחורה שאינה ידועה בוודאות כקדושה בקדושת שביעית.
- בירקות רבים נכתב תאריך תחילת הקדושה כג' תשרי היות וירק שילקט מתאריך זה יהיה קדוש. למרות זאת בחלקם הקטיף מגיע בשלבים מאוחרים יותר של השנה.
סוף קדושת שביעית:
- סוף קדושת שביעית הינו הזמן בו צפויה להגיע סחורה חדשה שאינה קדושה.
- היות ומדובר בתאריך לחומרא, יש להפריש תרו"מ מספק וללא ברכה בכל סחורה שאינה ידועה בוודאות כקדושה בקדושת שביעית.
- בירקות ישנה התיחסות רק לתום חשש ספיחין. בחלק קטן מהירקות בפרט אלו בעלי איחסון ארוך תתכן עדיין בשוק סחורה קדושה בקדושת שביעית.
ביעור שביעית:
- זמן ביעור שביעית מוגדר כזמן שיש לבער את אותו המין מהבית. בתאריך המצוין בטבלה יש להפקיר את הפירות כמפורט בקטיף שביעית עמ' 160 (מהדורת תשפ"ב)
- זמן הביעור הוערך כזמן בו וודאי שאין מאותו המין בשדה. לצורך כך נלקח מרווח בטיחות.
- מועד הביעור ניתן לכל מין ביחד וכפי שמבואר בלשון הרמב"ם: "כל זמן שחיה אוכלת ממין זה". לדוגמא אשכולית ופומלה יחשבו כאותו המין.
- ירק או פרי שקיים כל השנה בשדה נחשב כאינו כלה ואינו חייב בביעור.
- לצורך כך ישנו צורך שהירק או הפרי יהיו כל השנה בשדות בגבולי עולי בבל או עולי מצרים ואפילו משדות היתר מכירה. אולם, אם בחלק מהשנה קיים רק בערבה הדרומית (מקו שדה בוקר ודרומה (גבול תבואות הארץ)) נחשב ככלה וחייב בביעור.
- בירקות, מועד הביעור יהיה הזמן בו כלה הירק שגדל מצמח שנשתל לפני סוף השמיטה. בפרי ובגידולי גרגר המועד יהיה הזמן בו כלה הפרי שחנט או הגיע לשליש גידול בשמיטה.
