הלכה יומית: ט"ו חשוון « הקודם | הבא »
ניסיון העקדה - המלחמה באוייבי ה' אינה הופכת אותנו לאכזרים
הרב אהוד אחיטוברבינו מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל בפירושו 'משך חכמה' שואל מדוע לאחר ניסיון העקדה מברך הקב"ה את אברהם אבינו ע"ה בברכה: "יען אשר עשית את וכו', וירש זרעך את שער אויביו, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ"? והוא מבאר שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו ע"ה, שלמרות שהאכזריות הוא מדה נשחתה, והיא מחלה מידבקת, כלשונו: "כי אם יעשה האדם זה פעם אחת, יקנה בו המידה הפחותה הזאת, ויהי כחיתו טרף להשחית ולחבל גם לבלי תועלת...", כדברי חז"ל ש'המשבר כליו בחמתו או מפזר מעותיו בחמתו' נחשב כעובד עבודה זרה. ואף במקרים שמבצעים זאת לצורך דין ומשפט, עדיין אין דרך בני אדם להתברך בכך, כי לעתים מעורבים בכך גם כעס ונקמה. אך כיוון שאברהם אבינו ע"ה השתמש במידת האכזריות והסכים לשחוט את בנו יחידו הנולד לו לזקנותו, אשר בוודאי הוא נגד הטבע, וכל כוונתו היא אך בלבד לקיים רצון השם יתברך, ולפרסם אלקותו בעולם. לכן מבטיח לו הקב"ה, שמעתה ואילך נתונים העמים הנשחתים, שהם שבעה אומות שבארץ ישראל, שנאמר עליהם "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ, טז), ושאסור לחמול אף על עולל ויונק - שלזה צריך אכזריות לכאורה. בכל זאת מבטיחו ה' "והתברכו בזרעך (כל גויי הארץ)", שלא יכוונו באכזריות, אלא לקיים מצות השם יתברך וכמו שדרך יהושע על צווארי המלכים, לקיים מצוותו יתברך בלבד, אבל לא שיקנה בהם מדת האכזריות חלילה".
