ביטול אירוע בזמן הקורונה

התשובה

א מהי 'מכת מדינה'?

הגמרא במסכת בבא מציעא[1] דנה במקרה של נזק לשדות בעקבות 'מכת מדינה':

המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה, אם מכת מדינה היא – מנכה לו מן חכורו, אם אינה מכת מדינה – אין מנכה לו מן חכורו... היכי דמי מכת מדינה? אמר רב יהודה: כגון דאישדוף רובא דבאגא.

שני דפים קודם לכן דנה הגמרא במקרה שבו המעיין שמוביל מים לשדה יבש:

המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן, יבש המעין ונקצץ האילן – אינו מנכה לו מן חכורו... גמרא. היכי דמי? אילימא דיבש נהרא רבה – אמאי אינו מנכה לו מן חכורו? נימא ליה: מכת מדינה היא!

כלומר הגמרא מציינת שבמקרה שבו יש 'מכת מדינה' יכול לנכות מדמי החכירה, כלומר המשכיר נושא בעלות הנזק.

ב. מדוע במכת מדינה המשכיר נושא בעלויות?

בפוסקים מצאנו שתי גישות להסבר הדין של 'מכת מדינה'.

1) 'מזליה גרם' – גישה זו בודקת על מי מוטלת האשמה או ברשותו של מי אירעה התקלה. יש בפוסקים הבדלים שונים בהגדרת 'מזליה גרם'[2] – אם מדובר על אשמה או אם מדובר על האדם שעליו נגזרה הגזרה.

2) תנאי – ה'חזון איש'[3] כתב ש'מכת מדינה' נובעת מתנאי (כלומר יש כאן תנאי מכללא, שאם יקרה מקרה שמוגדר כ'מכת מדינה', המשכיר יישא בעלויות). השוכר לא העלה על דעתו שיהיה עליו לשלם אפילו באופן זה, והוא לא התחייב לשלם באופן כזה.

ג. מי נושא בעלות הביטול במקרה של אולם?

בנוגע לשכירות בתים פסק 'תשובות מיימוניות',[4] והרמ"א פסק כדבריו להלכה:[5]

...ומיהו הכא כיון דנשרפה העיר הויא ליה מכת מדינה ותנן (ב"מ קה ב) המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכרו וקפסיק ותני בין הקדים לו חכרו בין לא הקדים.

אומנם הרמ"א מדבר על פגיעה בבתים עצמם, והשאלת הנשאלת היא: האם במקרה של מגפה הדין דומה? מצאנו כמה גישות בפוסקים:

1) ראב"ן[6] – המשכיר והשוכר יישאו בהפסדים שווה בשווה, משום שהגזרה הייתה על שניהם, על הבתים שלא יהיו ראויים להשכרה ועל האנשים שלא יוכלו להשתמש בהם.

2) מהר"ם מטיקטין[7] – השוכר צריך לשלם למשכיר את מלוא הסכום, כיוון שהאדם השוכר אינו יכול לגור בבית בעוד הבית מוכן ועומד לשימושו. לדעת 'ערוך השלחן'[8] הרמ"א סובר כשיטה שהביא מהר"ם מטיקטין, אך לדעת הש"ך, הרמ"א חולק על שיטה זו.

3) ש"ך[9] – על המשכיר לשאת במלוא הנזק, ואפילו אם הקדים תשלום, על המשכיר להחזיר את הכסף לשוכר.

אף מהר"ם פדואה[10] כותב שמגפת דבר נקראת 'מכת מדינה', אלא שלדעתו צריך שכל בני המדינה יברחו מאימת המגפה, והש"ך[11] חולק וסובר שלא צריך שכל בני האדם יברחו, ודי שיברחו הרוב.

לדינא נראה שהפוסקים לא חששו לדעת מהר"ם מטיקטין, וכן כתב 'עמק המשפט',[12] וכן פסק 'מנחת אשר'.[13]

על כן במקרה של שכירות האולם השוכר פטור מתשלום, ועל המשכיר לשלם לו את מה שהקדים ושילם לו.

 

[1].     ב"מ קה ע"ב.

[2].     עי' בכל זה בשו"ת מנחת אשר, ח"ב סי' קכ סעי' ג.

[3].     חזון איש, ב"ק סי' כג ס"ק י.

[4].     תשובות מיימוניות, סי' כז.

[5].     רמ"א, חו"מ סי' שיב סעי' יז.

[6].     ראב"ן, סי' צח.

[7].     הובא ע"י הש"ך, חו"מ סי' שלד ס"ק ג, וחלק עליו.

[8].     ערוך השלחן, חו"מ סי' שלד סעי' י.

[9].     ש"ך, חו"מ סי' שלד ס"ק ג.

[10].   מהר"ם פדואה, סי' פו.

[11].   ש"ך, שם.

[12].   עמק המשפט, הל' שכירות סי' נ.

[13].   מנחת אשר, ח"ב סי' קכ.