התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
1. נפטר שביקש שלא יכסו פניו בתכריכים, יש כאן גם פגיעה בסובבים אותו, כדאיתא בזוהר אמור פח ע"א, שהנשמה לאחר הפטירה לא יכולה לעלות ולא יכולה להכנס לגוף בחזרה, ואז יש סכנה, ועל כן מכסים את הנפטר כולו כדי שלא יינקו ממנו הקליפות שהן מזיקות לעולם. על כן יתכן שהנפטר מצד עצמו יכול היה לוותר על המסווה אבל אנחנו לא יכולים לוותר על כך. ועל כן אין להשמע לבקשתו.
2. . בעניין התכריכים ומהותם, הם שמונה במספר והם כנגד בגדי כהונה שיש בהם שמונה בגדים. ויש המונים רק ז' בגדים (השמיני הוא הסובב) כאשר בא להציל משבעה דינים שעוברים על האדם בשעת פטירתו, וכן להצילו משבעת כוחות הרע. ועיין באריכות קונטרס היחיאלי, בית עולמים פ"ו (ד"ה ועוד לכמה רמזים). כמו כן, בפ"ד המסביר את כל הבגדים של הנפטרים מהותם וסידורם.
3. גם נשים לובשות מכנסיים, כמבואר בקונטרס היחיאלי פ"ו ד"ה וגם לאשה, שהלבושים הם כדי שהנשמה תתלבש ברוחניות עליונה, ובנשמות העליונות אין הבדל בין איש ואשה, רק בעולם התחתון יש מושגים אלו.
4-6. אין קוברים בארון מכיוון שעל ידי זה הגוף נשאר שלם יותר זמן וגורם ליסורים לנפטר שמדת הדין מתוחה כנגדו. ועל כן, בארץ ישראל אין קוברים בארון (מלבד צבא וכדו') ואפילו לא מוליכין בארון. אבל גם בחו"ל, שיש הקוברים בארון, אין לקבור בארון מתכת שאיננו מתכלה (מהר) להבדיל מעץ שנרקב. אמנם בארון עץ אין מניעה מלעשות מסמרים (אלא א"כ מקום שהקפידו על כך שלא יהיה בארון דבר מברזל המקצר חייו של אדם).
אריכות בעניין הארון עיין גשר החיים ח"ב פ"ז, קונטרס היחיאלי בית עולמים פ"ח. אמנם במעבר יבק שפתי רננות פי"ד כתב כדבר פשוט שנותנים בארון, וכנראה שכך היה מנהגם בחו"ל.
7. אינני מכיר את הערכה שנוהגת אצלכם, אבל יתכן שאלו החגורות זמניות החיצוניות שנותנים באזור הראש הבטן והרגליים, ואולי הרצועה הרחבה היא לקשירת הפה (שלא יפתח). בכל אופן זה צריך לראות כדי לדעת. וקשה לכתוב בלא ראייה.
התורה ראשיתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, וכל העוסקים בגמילות חסדים זכותם גדולה.
חנוכה שמח,
בברכת התורה והארץ,
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון