ספק ברכות להקל - האם גם כשרוצים להשלים "מאה ברכות" בשבת

התשובה

ב"ה יא תמוז שנת השבע ה'תשע"ה

לבנימין שמעיה

שלום וברכה וכל טוב

אודות שאלתך, האם כשם שמקילים לגרום לברכה שאינה צריכה בשבת בכדי  להשלים למניין מאה ברכות, כך ניתן יהיה להקל לברך בשבת ברכה שבדרך כלל לא מברכים אותה עפ"י הכלל שאומרים "ספק ברכות להקל" גם בניגוד לדעת מרן השו"ע?

תשובה:

לענ"ד גם במקרה כזה אין שום היתר לברך בשבת ברכה כזו, בכדי להשלים ל"מאה ברכות". כיוון שאם הברכה נתונה במחלוקת הפוסקים וההכרעה ההלכתית היא שלא לברך אותה ביום חול עפ"י הכלל של "ספק ברכות להקל" אפילו נגד דעת מרן, אין ההלכה שצריך להשלים למאה ברכות יכולה לגרום לנו להקל בכך. כפי שלא הקלו בשבת לברך "ברכה שאינה צריכה" להשלים למאה ברכות, כי אם בשעת הברכה - אין צורך לברך אותה, אז אתה נכנס לספק איסור "לא תשא" לדעת מרן.

לעומת זאת כשהקלו בשבת זה רק "לגרום לברכה שאינה צריכה" לצורך השלמה למאה ברכות. כלומר, להכניס את עצמך למצב שכאשר תהיה בתוכו הברכה תהיה מחוייבת, אך יכולת למנוע את עצמך מלהגיע לכך. וכאן בשבת הקלו כי בשעת הברכה אתה מחוייב לברך אותה. 

לדוגמא: אדם מברך ברכת המזון למרות שהוא יודע שלאחר מכן יביאו לפניו פירות לקינוח, כשלאחריהם הוא יברך ברכה אחרונה נוספת. כי בשעה שהוא מברך ברכת המזון אף אחד לא מחייב אותו לאכול פירות וזה בבחירה שלו, והוא בוחר  שלא לאכול עכשיו, ממילא לאחר ברכת המזון כשהוא ירצה לאכול פירות הוא יתחייב כדת וכדין בברכה ראשונה ואחרונה.

והחידוש שבשבת הוא לא צריך למנוע את עצמו מלהגיע למצב כזה, כי לאחר ברכת המזון יש צורך בברכה הזאת, כי אי אפשר לאכול פירות ללא ברכה.

לעומת זאת כשאדם רוצה לברך ברכה שקיים ספק אם לברך אותה או שלא, ולמעשה לא מברכים אותה משום "ספק ברכות"  - אין בהלכה "להשלים מאה ברכות בשבת" בכדי להקל לאדם להכניס את עצמו ל"ספק ברכה לבטלה" – יותר מימי החול. 

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב