התשובה
בתלמוד הירושלמי (כלאים פ"ז ה"ו) הסתפקו האם ניתן לברך 'המוציא לחם מן הארץ' על לחם שנאפה מתבואה שגדלה בתוך עציץ שאינו נקוב. לדעת חלק מן המפרשים, הספק הראשון נפשט בתלמוד, והמסקנה היא שאפשר לברך 'המוציא לחם מן הארץ'. זאת כיוון שאף שהעציץ מנותק מהקרקע הוא נחשב 'ארץ'. לפי זה גם ניתן לברך על ירקות הגדלים בעציץ 'בורא פרי האדמה', כיוון שהוא שייך לכלל ש'דבר שגידולו מן הארץ מברכים עליו בורא פרי האדמה'.[1] אמנם לדעת ה'חיי אדם'[2] הירושלמי נשאר בספק; ומשום כך אין לברך 'המוציא' ו'בורא פרי האדמה' על ירקות הגדלים באדמה שבעציץ שאינו נקוב, אלא יש לברך עליהם 'שהכל נהיה בדברו'. נימוקו הוא: 'דלא נקרא אדמה אלא המחובר'.[3] אולם לדעת כמה מן הפוסקים יש להכריע שאפשר לברך 'בורא פרי האדמה'.[4] אמנם לדעות הללו, ירק הגדל בגידולי מים, ללא אדמה (הידרופוניקס), יש לברך עליו 'שהכל נהיה בדברו'. זאת משום שאינו גדל באדמה ולכן אי אפשר לברך 'בורא פרי האדמה'. אולם שו"ת 'שבט הלוי'[5] סובר שנוסח הברכה שתיקנו חכמים הוא על אופן הגידול הכללי של המין, ולכן גם ירק שגדל בגידולי מים, מברכים עליו 'בורא פרי האדמה'.[6]
למעשה, ירקות הגדלים באדמה שבמצע מנותק, ההכרעה המקובלת היא שיש לברך עליהם 'בורא פרי האדמה'. בגידולי מים ראוי לחוש, ולברך עליהם 'שהכל נהיה בדברו' מחמת הספק. אם קונים בשוק ירקות שגדלו במצע מנותק אפשר לברך עליהם 'בורא פרי האדמה', שכן בדרך כלל יש אדמה בתוך העציץ.
[1]. עי' ברכות מ ע"ב.
[2]. חיי אדם, הלכות ברכות כלל נא סעי' יז.
[3]. אמנם לגבי נטילת מינים שגדלו בעציצים מנותקים הוא נשאר בספק, עי' חיי אדם, כלל קנא.
[4]. עי' שו"ת יחווה דעת, ח"ו סי' יב; ס' התורה והארץ, ח"ו עמ' 360.
[5]. שבט הלוי, ח"א סי' רה ד"ה סי' רד.
[6]. ואינו דומה לכמהין ופטריות שברכתם 'שהכל נהיה בדברו' כי 'מן האוויר הם גדלים'. וכן פסק בשו"ת אור לציון, ח"ב פי"ד סעי' יג.
