יצחק ועשיו

התשובה

ב"ה

שלום וברכה

ראשית יש לדעת שלפני שמנסים להבין מה האבות חשבו, הבינו או רצו, יש לזכור שהאבות הם קדושי עליון, שנפגשו באופן ישיר עם השכינה באופן תמידי, הקב"ה נגלה אליהם והוביל אותם בדרכם, ולכל מהלך שלהם ישנה השפעה עד סוף כל הדורות של עם ישראל, כפי שמפורט למשל בברכת אבות בתפילת העמידה.

לכן שאלות כגון למה יצחק עשה כך וכך, הוא יכל לעשות אחרת, אלו דברים שאין לנו כל יכולת להבין את עומק מחשבותם "ולהציע" להם אופציה נוספת.

עם זאת, אנו מצווים ללמוד ולהבין את פשטי הפסוקים ואת מה שכתבה וגילתה לנו התורה.

מבאר הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין) שאם נשים לב הברכה שהיתה אמורה להגיע לעשיו (הברכה שיעקב לקח) עוסקת רק בעניינים גשמיים, ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ, רוב דגן ותירוש וכו'.

את הברכה שאברהם קיבל מהקב"ה ומסרה ליצחק- ברכת הזרע וברכת הארץ, שעליה ביקש אברהם במה אדע כי אירשנה, כי רצה לוודא שאכן ברכה זו תהיה מושרשת עד סוף כל הדורות (ראה בגמרא תענית דף כז) יצחק לא נתן בברכה הראשונה, דבר זה מלמד אותנו שגם יצחק הבין היטב עם מי יש לו עסק, וידע בהחלט שעשיו הוא לא נקי במעשיו, ולכן הוא יכול לעסוק רק בעניינים גשמיים, שישרתו את הקודש, ולא להוביל את ברכת ה' בעולם, אלא שכוונתו היתה שיעקב יוביל את ברכת ה', ואת הצד הרוחני בעולם, ועשיו יוביל את הצד הגשמי המעשי.

רבקה הבינה שאי אפשר לנתק בין הצד הגשמי לצד הרוחני ולכן הובילה את הצורך שגם הצד הגשמי יגיע ליעקב, ויצחק אכן הודה לה והשאיר הן את הברכה הגשמית והן את הברכה הרוחנית ליעקב.

שמו של עשיו נקבע כך כיוון שהיה כולו עשוי, ונולד עם גוף בוגר, תיאורו כאדמוני, כנראה בשל גוון שערו הוזכר כבר בלידתו. אך השם אדום התווסף לו למעשה רק לאחר שהוא הלעיט עצמו מנזיד העדשים, ואז נקבע שמו אדום על שם מעשיו.

בברכה

דוד