התשובה
שלום וברכת ד´
תחילה אדם צריך לדאוג לעצמו ולא להיות לנטל על הציבור, ועל כן פרנסה היא הדבר הראשוני שחייב כל יהודי, והיו חכמים שעסקו בעבודה (פחמים, חקלאים, רצענים וכו´) ובלבד שלא יפלו על הציבור, וחכמים גדולים עבדו בתקופות מסוימות ולמדו רק תקופות מסויות, והכל כדי שתהא להם פרנסה. אנו לומדים שחשיבות הפרנסה העצמית היא גבוהה ביותר. על כן עליך להשלים את פרנסתך, ולעניין ההתנדבות זה כבר הידורי מצוה, ועל כן נראה שתחילה יש להעמיד את הפרנסה ולאחר מכן את הידורי המצווה. אני בטוח שאדם שיש לו את הנטיה לעזרה לזולת יכול להמשיך בכל צורה את הפעילות הזאת, ואם לא בבוקר זה יהיה אחר הצהרים.
בהצלחה
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון