איסור השכרה בשכונת יהודים בגלות

השאלה:

לכבוד הרב.

בדקתי בשולחן ערוך. בהלכה ח אכן נאמר: "אין מוכרים להם בתים ושדות בארץ ישראל; אבל משכירין להם בתים, ולא שדות". ואילו בהמשך, הדיון כלל איננו לגבי ארץ ישראל אלא בשכונות יהודים, שהרי "מותר למכור לאחד או שניים" - מה שאין כן בארץ ישראל, לפי ההלכה הקודמת.
סעיף ט: "לא ימכור ולא ישכיר לג’ עובדי כוכבים ביחד, בשכונות היהודים. אבל לאחד או לשנים, מותר למכור או להשכיר כל מה שירצה, ולא חיישינן שמא ימכור או ישכיר הוא לאחרים".
ומפרש הט"ז: "לג’ עובדי כוכבים ביחד - דשמא יארע סכנה לישראלים ע"י כך ח"ו".
אבל כידוע, איננו בגלות, ויד ישראל תקיפה - והחשש כידוע איננו. ואילו ממכתב הרבנים השתמע כי הדיון הוא לגבי ארץ ישראל. מדוע?

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי |

בס"ד
שלום וברכת ד'

הדין בגמ' הוא שלא יעשה שכונה. ההסברים של שכונה אפשר שזאת סכנה לישראל, כך כתבו התוספות. לא הוסברה מהי הסכנה, האם סכנת נפשות או סכנת הגוף. אמנם היו שהסבירו על סכנת הגוף אבל זה לא נכתב בגמ'. וכן המאירי הסביר שהסכנה היא מצד עבודה זרה. על כן נראה ששכונה אסורה ואין לבדוק כאן את הטעמים אלא כל שלש בתים אין להשכיר לגויים.

ובייחוד שאם אנו מבינים שהגויים השוכרים יגרמו לכך שישראל יעזבו את השכונה א"כ דבר זה יגרום בסוף הדרך לנטישת המקום לגמרי ומכירתו לנכרים, ולא הקלו אלא כשישראל ישארו על אדמתם אבל אם עקב שכירות זאת יעזבו ישראל, בודאי שיש בכך איסור לא תחנם, שלא להשאיר את ארץ ישראל לגויים.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

toraland whatsapp