התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
הגמ' ב"ב (נז ע"ב) אומרת:
ועוצם עיניו מראות ברע - א"ר חייא בר אבא: זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. היכי דמי? אי דאיכא דרכא אחריתא, רשע הוא! אי דליכא דרכא אחריתא, אנוס הוא! לעולם דליכא דרכא אחריתא, ואפ"ה מיבעי ליה למינס נפשיה.
מסקנת הגמ' היא שאם אין דרך אחרת הרי זה אנוס אם הוא מסתכל, אבל החסיד המשובח הוא שאפילו אם יש לו היתר של אונס, בכו"א עוצם עיניו, ועל זה נאמר "ועוצם עיניו מראות ברע". הרמב"ם (הל' איסורי ביאה פ"כא הכ"א) כתב: "וכן אסור לאדם להסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה". הרמב"ם לא הביא אם יש דרך אחרת או לא, אלא סתם דבריו שאסור להסתכל בנשים. משמע שהוא סובר שכל הסתכלות להנאה אסור, אבל אם אין הסתכלות להנאה אלא ראיה בעל כורחו (כגון שאין דרך אחרת) לא נאסרה כיוון שלא עושה זאת להנאה. נראה שלדעת הרמב"ם האיסור הוא משום הרהור ולכן במקום שאין כוונה להנאה הדבר לא נאסר.
מכיוון שהצלילה חשובה לך, וא"כ הרי זה בחינת אין דרך אחרת שאפשר להתיר ללכת שם, ואע"פ שזו פעולה לשם הנאה, אבל גם לגבי ההולך ליד הנהר לא נאמר לשם מה הוא הולך, אלא כל צורך הליכה הותר כשאין דרך אחרת, ואם יסגור עיניו עדיף טפי.
עוד כתבת שלא ברור שיהיו שם נשים לא צנועות, ובייחוד בימות החורף, על כן הוי ספק אם יש שם נשים כלל, ועל כן נראה שבנידון זה בימות החורף שספק אם יש שם נשים, ואם יש נשים עדיין הדבר מותר כשלא מתכוון, ובייחוד אם יוכל לעצום עיניו באופן כללי. נראה דלא גרע מאדם שהולך היום בתחנה מרכזית לצורך נסיעה, למרות שברור שיפגע בנשים לא צנועות, ובכו"א לא אסרו כיוון שזה כמי שאין לו דרך אחרת, כן בנידון דידן אם אינו מתכוון ובייחוד שלא ברור שיש שם נשים, אפשר להקל, ואם יראה ישתדל לעצום עיניו או לכיוון אחר (ככל הניתן).
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
