התשובה
בס"ד
שלום וברכה
בפניך תמצית התשובה והסיכום למעשה. אשלח לך תשובה מפורטת אי"ה:
- 1. אסור למנהל לזרוע בשדה של בעה"ב כלאים.
- 2. בעל הבית צריך להרחיק את ההרחקות ההלכתיות בין המינים השונים.
- 3. איסור קיום כלאי זרעים לרוב הפוסקים הוא מדרבנן ולכן אסור לקיים בידים, פעולה זו אסורה גם על המנהל, אבל במקום שיש ספק האם יש שם כלאים כלל, יכול להשקות ובודאי יכול לתת הנחיות השקייה.
- 4. אין חובה על המנהל לעקור את הכלאים שרואה. אבל אם רואה כלאים יכול לעקור, ובייחוד שהבעלים לא רוצים שיהיה כלאים בחווה.
- 5. שדה שיש בה מפקח כשרות על ענייני כלאים, אפשר להמשיך ולעבוד בו, אם המפקח יודע דיני הרחקה של המינים השונים.
- 6. במקום שההנחיה היא שיש לשמור דיני כלאים, אפילו אם יקרה מקרה שאחד האגרונומים לא ימלא את ההנחיות בכו"א אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן האגרונום לא יכול לאסור את המשק שבעליו הצהיר שהוא רוצה לשמור שם דיני כלאים.
- 7. באופן כללי ראוי שאגרונומים דתיים יעסקו בשאלות אלו ואפילו אם חלילה יהיה איזה מכשול, עדיף מאשר להניח לישראל להכשל באיסורי כלאים שהם חמורים, ואדרבא אולי מצווה שאגרונומים דתיים ילמדו את החקלאים כיצד לנהל משק על פי דיני התורה וקיום המצוות התלויות בארץ. בכך יחזרו המצוות התלויות בארץ למקומם ומעמדם. יציאת מצרים הייתה כדי שאנו נבוא לארץ ישראל ונקיים מצוות התלויות בארץ, כפי שאומר המתוודה בהבאת הביכורים, "השקיפה ממעון קדשך וברך". לאחר שקיימתי את מצוות התלויות בארץ אנו תולים עיננו למרום שהקב"ה ישקיף ויברך את עמו ישראל המקיים את המצוות התלויות בארץ.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי