מכירת שדה לשביעית לצרכי צדקה

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

א. מכירה לזמן היא מכירה גמורה, אין בין מכירה לעשר שנים או לשנה, אפילו אם קובעים שלאחר השנה אתה קונה בחזרה במשך השנה השדה היא של הקונה לכל דבריו. אם המכר נעשה כהלכה. כך כתב הרמב"ם (הל' מכירה פ"כג ה"ו). אפילו הדעות החלוקות (עיין חו"מ סי' שמו סעי' יח) היינו לעניין שינוי בנכס עצמו אבל אם אין שינוי בחפץ נראה שלכו"ע דינו כמכר לכל דבר (עיין מנח"ח סי' יא אות ט). בכו"א אין לכתוב החזירהו לי אחר שנה אלא לכתוב שהמכר לשנה ולאחר שנה ימכור הקונה למוכר את השדה בקניין גמור (לא החזירהו לי).  

ב-ג.  רוב  השדות בארץ הם חכורות (95%) ואין אפשרות למכור ללא אישור של מנהל מקרקעי ישראל. אמנם דנו האחרונים (חת"ס בדיני מכירת חמץ) לגבי מכירה שהיא הלכתית אבל לא חוקית, האם היא חלה או לא, אבל כל זה כאשר עושים לצורך מכירה של מצווה וכדו', ואם זה קנוי הלכתית זה מועיל. אבל בנידון זה שאין כאן מכירה הלכתית, דהיינו המכירה היא עצמה לרווח כספי, אמנם נכתב שהכסף ילך לצדקה, אבל המכירה היא לא כחמץ וקרקעות שביעית שבהם אין המוכר רוצה את החפץ ברשותו, כאן המוכר רוצה את החפץ אלא הוא רוצה שהכסף ילך לצדקה, אבל זו לא מכירה הלכתית. וא"כ הרי היא ככל המכירות וחייבים לדווח לרשויות ולשלם את המס המוטל על מכירה, מכיוון שהמכירה היא רק לצורך רווח ולא כמכירת חמץ או שביעית, שם המכירה היא הלכתית בלבד והחוק לא אכפת לו במכירות אלו (לגבי מכירת קרקעות עשו אפילו הגדרה חוקית שהמכירה חלה ללא הגדרת בעלות טאבו) אבל במכירה רגילה של רווח כספי נראה שאין לעשות כן "מתחת לשולחן" מכיוון שאפילו אם המכר יחול הלכתית אבל יש כאן גניבה ולא ראוי לקיים מצווה בגניבה, וכידוע "בוצע ברך". לכן נראה שבמכירה כזו יש לדווח ולשלם את המס המוטל. למרות שיתכן שמציאותית הלכתית הקרקע קנויה, (אלא א"כ נגדיר שהמדינה מפקיעה דבר שלא נעשה כחוק), אבל זה דיון בפנ"ע. בכו"א בודאי שיש לבקש התר ממנהל מקרקעי ישראל ולשלם את האגרות הנצרכות. 

בברכת התורה והארץ 

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ