התשובה
ברמב"ם (גירושין ב, כ) כתוב 'עד שיאמר רוצה אני' ואדם מת אינו יכול לומר רוצה אני ובניגוד למי שמבטל מצות עשה שמכים אותו עד שיקיים את המצוה או עד שתצא נפשו, כאן הדין שמכים אותו כדי להביאו לכלל עשיה בלבד.
מי שפסק בית דין שעליו לגרש והוא מסרב. מלשון הרמב"ם, אם אוחז בסרובו, לכאורה מכין אותו עד שתצא נפשו. האמנם? או שמא איני מבין כראוי? יש מראה מקום, לכך שאמנם עד שתצא נפשו, או מקור שלא כך?
ברמב"ם (גירושין ב, כ) כתוב 'עד שיאמר רוצה אני' ואדם מת אינו יכול לומר רוצה אני ובניגוד למי שמבטל מצות עשה שמכים אותו עד שיקיים את המצוה או עד שתצא נפשו, כאן הדין שמכים אותו כדי להביאו לכלל עשיה בלבד.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
