ריבוי קדיש

השאלה:

בסיום תפילת שחרית אומרים אצלנו בזה אחר זה חמישה קדישין:
אחרי ובל"צ - קדיש שלם. אחר עלינו קדיש יתום. אחר שיר של
יום קדיש יתום. אחר אין כאלקינו קדיש דרבנן, אחר לדוד ה''
אורי וישעי ק"י. ריבוי הקדיש גורם לאיחור סיום התפילה, ליחס
מזלזל כלפי הקדיש כיון שהוא בריבוי כה כדול וכמובן לטירחת
הציבור, האם ניתן לקבוע שיאמרו רק קדיש יתום אחד אחר כל
התפילה ולמעט במספר הקדישין או שלקבוע שלא לומר אחר שיר של
יום וכד''?

 

 

 

התשובה

הרב יעקב אריאל |

שנים מתוך אלו שהזכרת הם חיוב גמור. אחד אחר קדושת ובא לציון
והשני קדיש יתום שנהגו להניחו ליתומים (עי' מטה אפרים דיני קדיש).
וכותב שם בדיני קדיש (אות ז) שיש למעט בקדישים ומקורו מהאר"י,עם
זאת האר"י קבע לומר 12 קדישים ביום, 6 מהם בשחרית. משמע
שאחרי שיר של יום אין צורך לומר קדיש אולם המנהג לומר 13
קדישים ביום, מהם 7 בשחרית כלול שיקר של יום. אין צורך אפוא ואף
לא רצוי לדעת האר"י לומר קדיש גם לאחר אורי וישעי. וראיתי
מקומות שנוהגים להצמיד אורי וישעי לשיר של יום ואמרים קדיש אחד
אחריהם (וכן בר"ח לעניין ברכי נפשי.)
אמנם בקונ' אחרון שם מביא מאשל אברהם וס' יש נוחלין שחולקים
וסוברים שמותר לרבות בקדישים ואין דינם כברכות.
וע"כ הקהל עם הרב במקום יכול להחליט למעט בקדישים ולהסתפק
ב13 או אפילו ב12 קדישים ביום ולאפשרות האחרונה להשאיר בנוסף
לקדישים שצריך עוד קדיש דרבנן ולא להוסיף עוד שני קדישי יתום
אחר שיר ש"י ואחר לה' אורי וישעי.

toraland whatsapp