התשובה
ב"ה
שלום וברכה
אכן הקדישים על סדר התפילה צריכים להיאמר גם אם אין יתום.
אולם חלק מהקדישים מוגדרים בציבור כ"קדיש יתום" לכן אנשים חוששים שבניהם יאמרו אותם בחייהם, ובכלל זה: קדיש אחרי שיר של יום, אחרי פיטום הקטורת, אחרי עלינו לשבח (לנוהגים לאומרו). וכן במנחה ומעריב קדיש אחרי שיר למעלות אשא עיניי שהוא לפני עלינו וכן אחרי "למנצח" במנחה שהוא לפני עלינו.
לכן, בוודאי שאם יש יתומים אפילו שאינם "חיוב" ראוי שקדישים אלו ייאמרו. אך אם אין יתומים וההורים שלהם שיחיו לאורך ימים טובים, מקפידים על כך שבניהם אומרים "קדיש יתום" בחייהם. בכך נחלקו הפוסקים - ביחס לקדיש "על ישראל" שאחרי פיטום הקטורת - כיוון שהוא קדיש שחיובו מצד שהוא נאמר אחרי לימוד תורה - ולגביו דעת הגרש"ז אויעברבאך זצ"ל שלא צריך הסכמת ההורים - ויש אומרים שצריך הסכמת ההורים.
הפיתרון הוא שאם אחד ידוע לו שההורים לו אינם מקפידים על כך - שיאמר קדיש "על ישראל" הן אחרי פיטום הקטורת הן אחרי כל שיעור שיש בו עשרה אנשים.
אך את הקדיש שאחרי "שיר של יום" או "למנצח" במנחה או "שיר למעלות" בערבית - אם אין יתומים בפועל אין צריך לאומרם.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
