קדיש יתום וקדיש בסוף התפילה

התשובה

כתב הרמ"א (או"ח סי' קלב ס"ב)
"ואומרים אחר סיום התפלה: עלינו לשבח, מעומד; (כל בו) ויזהר
לאומרו בכוונה, וכשמגיע אל אל לא יושיע, יפסיק מעט קודם שיאמר:
ואנחנו כורעים וכו' (טור); ואומרים קדיש יתום אחר עלינו, ואפי' אין
יתום בבית הכנסת יאמר אותו מי שאין לו אב ואם; ואפילו מי שיש לו
אב ואם יכול לאומרו, אם אין אביו ואמו מקפידין (אגור ותשב"ץ ותשובת
מהרי"ל סי' ס"ד)".
ובמשנה ברורה (סי' קלב ס"ק י) באר: " קדיש יתום אחר עלינו -
שהרי לעולם צריכין לומר קדיש אחר שאמרו פסוקים ובעלינו יש ג"כ
פסוקים וצריכים קדיש אחריו אלא שנהגו בקדיש זה להניחו ליתום שמת
אביו ואמו מפני שיש יתומים קטנים או אפילו גדולים שאינם יכולים
להיות שלוחי ציבור ולומר קדיש וברכו אחר אביו ואמו ]שאם היו יכולים
להתפלל לפני העמוד זהו טוב יותר מאמירת קדיש["… וע"כ
דוקא את קדיש היתום שלאחר עלינו ואת קדיש דרבנן שלאחר פיטום
הקטורת נוהגים לומר גם אם אין אבל בבית הכנסת.