לכבוד הרב, שלום וברכה
אנו כמה משפחות השוקלות אפשרות של הקמת יישוב בשנה הבאה
בנקודה לא מיושבת בצפון ים-המלח. כיוון שהאזור קשה למגורים,
רצינו להתנסות בשהייה בשבת במקום. כיוון שאנו גרעין קטן של שלוש
משפחות, לעת עתה, הדבר כרוך בשהיה בשבת בלא מניין.
מהו היחס בין הערך ההלכתי של מניין בכלל, ומניין בשבת בפרט,
לבין אפשרות קידום יישובה של ארץ ישראל?
בברכה
נ.ב.
בזמנו כתב הרב מכתב ברכה לחיבורי על דיני הונאה. חיבור זה
יצא לאור לפני ימים אחדים בהוצאת מכון כתר, וזו הזדמנות נוספת
להודות לרב בשנית על עזרתו.
מדוע דווקא בשבת? נוסף לבעיית המניין והקריאה בתורה עלולות
להיווצר בעיות קשות של שמירת שבת כהלכה וענג שבת. מדוע לא
לעשות את הניסוי ביום חול? לצורך המצוה מותר להפלל כמה ימים
ביחידות.
התיישבות קבועה במקום ללא מניין אינה מומלצת לא רק בגל הצורך
במננין לתפילות אלא גם מצות ישוב א"י עלולה להחלש מפני שהיציבות
והיכולת לבנות ציבור שיחזיק במקום, בפרט אם הוא קשה. מותנית
בישוב של עשרות משפחות ולא של כמה משפחות. כמו"כ מערכת
חינוך, שמירה וכל השירותים קשה לפתח בישוב כה קטן.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
