התשובה
שלום
גודל הציצית שיוצאים ידי חובה, מוזכר בשולחן ערוך אורח חיים סימן טז:
"שיעור טלית שחייב בציצית, שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו".
וכתב המשנה ברורה סימן טז ס"ק ד :
"ובענין שיעור ראשו ורובו כתב בספר פרי הארץ בשם ספר ד"ח ששיעורו ג' ריבעי אמה באורך וחצי אמה ברוחב וכתב ע"ז המחצית השקל והארה"ח שאין סמך לזה מן הש"ס ובפרט במה שכתב חצי אמה ברוחב. ומנהג אנשי מעשה לדקדק שיהיה בו אמה מלפניו ואמה מלאחריו ונקב בית הצואר אין עולה למנין ובט"ק כזה יצא מן הספיקות ויכול לברך עליו ועכ"פ לא יפחות מג' ריבעי אמה באורך לכל צד דאל"ה יש בו חשש ברכה לבטלה כי כתבו האחרונים שמדדו ונמצא ששיעור ראשו ורובו של קטן הוא אמה וחצי ועיין בבה"ל..."
לכן כדי לצאת ידי חובת כל הדעות צריך להיות אורך הציצית 2 אמות (96 ס"מ) ורוחב אמה (48 ס"מ).
אך אף שמתעטפים בציצית קט ויוצאים בו ידי חובהן, מנהג ישראל להתעטף הטלית גדול בזמן התפילה, כפסק השולחן ערוך אורח חיים סימן ח סעיף יג:
"הלובש טלית קטן ומברך עליו, וכשהולך לבית הכנסת מתעטף בטלית גדול, צריך לברך עליו, דהליכה מביתו לבית הכנסת חשיבא הפסק. ואם מתפלל בתוך ביתו, אם היה דעתו מתחלה גם על טלית גדול ולא הפסיק בינתיים בשיחה או בדברים אחרים, אינו צריך לחזור ולברך".
אך בדבר זה יש מנהגים שונים, האשכנזים נהגו רק לאחר הנשואים והספרדים נוהגים מגיל בר מצווה והתמנים אף קודם לכן.
