התשובה
שלום
נאמר בגמרא (מסכת שבת דף קיח עמוד ב)
"אמר רבי יוסי: יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום. איני? והאמר מר: הקורא הלל בכל יום - הרי זה מחרף ומגדף! - כי קאמרינן - בפסוקי דזמרא".
וביאר רש"י "הרי זה מחרף ומגדף - שנביאים הראשונים תיקנו לומר בפרקים לשבח והודיה, כדאמרינן בערבי פסחים, (קיז, א), וזה הקוראה תמיד בלא עתה - אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ."
לכן נראה שלא ראוי לומר את הלל כל יום אלא רק בזמנים שתקנו לנו חז"ל (בחגים ובראשי חודשים).
ולגבי אמירת "נשמת כל חי" כתב בספר מכתם לדוד (אור"ח סי יג בסופו) שעניינו כהלל ולכן אין לאומרו בכל יום אלא בזמנים מסויימים כבשבת וכן יש שאומרים אותו לאחר שיוצאים מצרה
לכן נראה לי שכדאי להודות להקב"ה באמירת פסוקי דזמרא בכל יום שאף הם מזמורי שבח והודאה להקב"ה. כפי שכתב הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה יב)
"ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהלים בכל יום ויום מתהלה לדוד עד סוף הספר, וכבר נהגו לקרות פסוקים לפניהם ולאחריהם ותקנו ברכה לפני הזמירות והיא ברוך שאמר וברכה לאחריהם והוא ישתבח, ואחר כך מברך על קריאת שמע וקורא קריאת שמע".