התשובה
נפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקעז
בכל מקום, אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים המחרישה, מתריעים ומבקשים רחמים; ואם הענין נחפז ואין פנאי להתריע כסדר שאר תעניות, אין גוזרין בו תענית על הצבור, שאין הצבור יכולים להתענות בכל יום, אלא מתריעין בכל יום ובכל תפלה, ובהתרעה בפה די; ואם היחידים רוצים להתענות, רשאים הם בכך ובהתרעת הפה, דהיינו בעננו אבינו עננו אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת רחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין, ובטובך הגדול רחם עליהם, שאין פורענות בא לעולם אלא בשביל ישראל, והם עמך ונחלתך אשר הוצאת מארץ מצרים, ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב טובה, השפעת עליהם רוב טובה, אינם יכולים לקבל; כעסת עליהם, אינם יכולים לקבל; יהי רצון שיהא ריוח בעולם וזכור רחמיך.
והוסיף המשנה ברורה סימן תקעז ס"ק ו
הנה בד"מ משמע שראוי לומר עננו אחר התפלה בדרך א"ב כמו שאומרים בעשי"ת ולא ראיתי נוהגין כן אלא המנהג במדינותינו שהש"ץ אומר ריצוי זה בשומע תפלה כשיש הרבה גשמים [מפ"מ ומ"א]:
