קידוש וטהרה

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

• א. אין צריכים לחכות, כיוון שהם יצאו יד"ח כאילו ברכו וכעת הם שותים מהיין שלפניהם, ואפילו יכולים לקחת מהיין המרכזי ולשתות לפני המברך. עיין משנ"ב רע"א ס"ק עח.שכתב "אבל אם היה יין מוכן לפניו בכלי או על הספסל בעת הקדוש ודעתו היה לשתות ממני אחר כך...הוי כאילו קדש על כל היין שמוכן לפניו". אמנם היה מקום לדון לדעת הגאונים שהמקדש חייב לשתות, אבל עיין באו"ה ד"ה שאם לא טעם המקדש, שלדינא אין חיוב שהמקדש ישתה ואין זה אלא דין לכתחילה. ומשמע שזה דין שהמקדש ישתה מדין קידוש על היין, אבל פשטות הפסוק דן על קידוש בלא נושא היין. על כן האחרים יכולים לשתות מיד מהיין שלפניהם.
• ב. מלשון המשנ"ב משמע שהיה מונח הכוס על שולחן ולא החזיקו בו, וכן נראה שלא יהיה הסחת דעת בהחזקת הכוס, ולכן אין צורך להחזיק את הכוס. אבל מיש לא יכול להתרכז בקידוש רק אם הוא מחזיק את הכוס לא הוי ריעותא.
• ג. נראה שקיסם לא מצליח לבדוק חורים וסדקים, אלא אם מאד מתאמצים וקשה להורות כן. כמו כן בקיסם יש פעמים שעושה בדיקה על בדיקה ועל כן המראה לא יוצא תקין כפי המציאות אלא שכבות.
• ד. נראה שאין צורך לחוש שמא היה ונאבד. כל זמן שלא ראינו שהיה דבר מה על הנייר העוטף, וכל מה שנמצא הוי טהור, אין לחוש שמא היה דם ונאבד. כאן נמצא כן היה, ולא אמרינן שמא היה עוד דבר מה שלא הגיע בפנינו.

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ