לכבד אדם שלא אכל לברך ב"שבע ברכות"

התשובה

ב"ה אור לכ"ו ניסן שנת השבע ה'תשפ"ב י"א למטמוני"ם

שלום וברכה וכל טוב

בתשובה לשאלתך, נחלקו הראשונים האם שבע ברכות תלויות בסעודה ולמעשה המנהג כיום שחוץ מחופה עצמה, לא מברכים "שבע ברכות" ללא סעודה שנוכחים בה עשרה אנשים.

אך עדיין נחלקו הפוסקים האם צריך שרוב העשרה יאכלו פת ושלושה יאכלו דברים אחרים, או די בכך שמיעוט יאכלו פת. ולמעשה מקפידים שלפחות שבעה גברים יאכלו פת (רובא דמינכר) ושלושה יאכלו מזונות. וכמובן שבמקרה שלכם שעשרה אכלו פת אין שאלה שמתחייבים ב"שבע ברכות", אם כמובן היו פנים חדשות.

ונחלקו הפוסקים האם רק הסועדים מחוייבים בברכה, או שכאשר אכלו עשרה אנשים עם החתן והכלה והיו שם פנים חדשות, תקנו לברך "שבע ברכות", אך אין זאת חובת הסועדים.

וקשה לומר שמי שמיקל זה רק בדיעבד אם כך המנהג. אך יתכן שהדבר משתנה ממקום למקום. אך קשה לומר שיש מחלוקת בין עדות אשכנז לעדות המזרח, כי אין כאן מחלוקת בין השו"ע לרמ"א ואף לא בין מנהגי ספרד למנהגי אשכנז. לכן ברור שעדיף לברוח ממחלוקת בענייני ברכות, ולפחות לטעום מזונות לפני שמברכים שבע ברכות, אך מי שמיקל בכך יש לו על מי לסמוך לכתחילה, אך כאמור עדיף שלא להקל בכך, בין לספרדים ובין לאשכנזים.

שהרי יש פוסקים שהחמירו בכך בין מיוצאי ספרד, וביניהם רבי יצחק אבולעפיא זצ"ל והרב אליהו מאני זצ"ל וכמותם הכריע הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר ח"ח או"ח סי' כב אות יח, וכן החמירו הפוסקים יוצאי אשכנז, וביניהם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשם הגאון מטשובין שכך נהג רבו הגאון הרב מאיר אריק בעל המחבר שו"ת אמרי יושר.

מאידך, בין הפוסקים יוצאי אשכנז שכתבו שהמנהג להקל בזה בשו"ת באר משה, ובין הפוסקים יוצאי ספרד גם כתב בפשטות שניתן להקל בזה בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח', וראיתי לו (בחאו"ח סימן כ אות כה) שכתב בפשיטות שאף מי שלא אכל פת עמהם יכול לברך שבע ברכות. ויהי רצון שנזכה כולנו יחד עם כל ישראל לקיום דברי הנביא "וכמשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלו-ה-י-יך", במהרה בימינו אמן.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב