יציאה ידי חובה בברכות מאדם שאינו מאמין.

השאלה:

שלום לכבוד הרב, ותודה על התייחסותו לשאלתי.

מה עלי לעשות, כאשר אני מוזמן לסעודת שבת אצל חבר קרוב
שמצבו האמוני אינו ברור כל כך? כלומר, הוא חובש כיפה, ומוגדר
כ''דתי'' לפי ההגדרות הרחוביות, אך אינו שומר כמה מצוות חשובות
– מתגלח בתער, אינו מתפלל במהלך השבוע ואינו מניח
תפילין. אם השפורפרת של הטלפון בטעות תזוז בשבת, ויהיה צליל
מעצבן, הוא יחזיר את השפורפרת למקומה.
ומבחינת אמונה: הוא אומר שאי אפשר לדעת באמת אם יש
אלוקים. וגם אם כן – מה הן כל ההוספות והדקדוקים של
חז"ל? וכי היה להם רוח הקודש? מנין לנו זאת? הוא די מזלזל בכל
הענין הזה. (אינני יודע אם בליבו הוא חושב שיש אלוקים. על כל
פנים, כלפי חוץ ובדיבורו – הוא טוען בבירור שהוא לא יודע).

הוא אומר שהערך הראוי ליהדות, היא בתור תרבות, בתור פולקלור.
כל אחד יבחר מה בדיוק הוא רוצה לשמור ומה לא. היהדות היא
באמת דבר נפלא ומדהים – אך לא בתור אמת מחייבת אלא
בתור תרבות מפליאה ומוסרית.
וכעת לשאלה: כאשר הוא עושה קידוש, או מברך ''המוציא'' על
החלות, או עושה הבדלה – האם אני יכול לצאת בברכותיו?
לפי ''משנתו'' האמונית, יוצא שהוא לא באמת פונה לאלוקים בברכה,
ולא מאמין שבאמת מישהו מקשיב שם. כיצד הוא יכול להוציא אותי
ידי חובה אם כן? (וכמדומני שיש דיון בהלכה לגבי צירוף למנין של
''חילוני''. זה מצוי בעיקר בצבא. גם אם יש מי שיתיר את צירופו,
יתכן שכאן הבעיה חמורה יותר. מפני שחייל שמסכים להצטרף
למנין, אולי מראה בכך שהוא מאמין בה'' ובברכה שהוא מברך
– במקרה שהוא מברך ומוציא את הציבור (או לפחות אנו
מסופקים אם הוא מאמין), אלא שבדרך כלל קשה לו לשמור
מצוות. אך כאן ידוע לי בבירור שהוא לא מאמין (לא שהוא בטוח
שאין אלוקים, אלא שאי אפשר לדעת האם יש)).

מה עשיתי עד היום? בירכתי בלחש יחד איתו. ראיתי פעם תשובה
בשו"ת, כמדומה של הרב עובדיה יוסף, שהשומע קידוש או ברכת
המוציא, והמברך ''בולע'' מילים ואין שומעים אותו טוב – יכול
לברך בלחש, ולהסתכל על הלחם / היין תוך כדי, וכך יוצא ידי
חובה בעצמו.
האם זהו הפיתרון הנכון במצב שלי? ואם כן, מהם פרטי-הדינים
בזה: האם אני חייב לראות בעיניי את כוס הקידוש או את החלות?
האם אין בעיה בכך שאני שותה מכוס הקידוש רק לאחר דקה בערך,
מפני שמביאים קודם למבוגרים ממני לשתות?
האמת היא שאם הייתי יכול לצאת ידי חובה ממנו, בלי לברך בעצמי
– היה לי נוח יותר. קשה לי לברך בשקט בלי שישימו לב,
ואני משער שבקרוב ''יעלו'' על זה, כיוון שאני סועד אצלו לעיתים
תכופות, ואז יהיה לי קשה להסביר לו מבלי לפגוע ולעורר סקנדל.

תודה רבה באמת, וישר כוח,
יוני

 

 

 

 

התשובה

הרב יעקב אריאל |

נראה שכיון שהוא אינו מאמין ברבש"ע הוא לא יכול להוציא אותך
בברכותיו, והדרך שהינך נוהג לברך בשקט נכונה. בקשר ל"סקנדל"
נראה לי שאין לחשוש ממנו, כי הרבה נוהגים לא לסמוך על המקדש -
גם אם הוא שומר מצוות - אלא ללחוש עמו את הקידוש
אם אתה חושב שניתן להסביר לו זאת בצורה ישירה וכנה.עשה
זאת.אךאם לא, המשך ללחוש.
אלא שישנה בעיה שלא העלית והיא עצם האכילה אצלו, הרי הוא
אינו נאמן על הכשרות ואולי הוא מבשל בשר וחלב או קונה אוכל לא
כשר. ואפילו אם לא הגיע ח"ו לדרגת מחלל שבת בפרהסיא, כחשוד
על הדבר הוא אינו נאמן, ואולי הוא גם מבשל בשבת ואתה אוכל
תבשיל שבושל בשבת. וכיון שהוא מחשיב עצמו כ"מבין" הוא יגיד
שפעולה מסוימת אינה בישול, או שהלכה מסוימת היא רק דרבנן ואי"צ
לשמור עליה וכו' וכו'.
רק אם אתה סומך עליו בעניני כשרות בודאות גמורה הינך רשאי
להמשיך ולאכול אצלו.

 

 

 

toraland whatsapp