התשובה
לכתחילה נוהגים כהמשנ"ב לשמוע מהמזמן את כל הברכה ולכן
ראוי שגם המזמן בעשרה יברך את הברה הראשונה בקול רם ולהקשיב
לו בכל ברכת הזן.
שלום רב לכת"ר,
מובא בספר "וזאת הברכה" שנחלקו המשנה-ברורה והחזו"א האם
בזימון בעשרה כל ברכת "הזן" הנה מחיוב הזימון וחובה לשמוע
אותה מהמזמן (דעת המשנ"ב) או שכיוון שמזכירים שם "אלוקינו"
אין צורך בשמיעת כל הברכה.
כתוצאה מכך נחלקו מה יהיה הדין כאשר לא ניתן לשמוע את הברכה
מן המזמן:
למשנ"ב צריך להתחלק ולזמן בשלושה ולשמוע את כל הברכה.
לחזו"א אסור להתחלק אלא יש לזמן בעשרה.
כיצד אנו פוסקים הלכה למעשה?
מצד אחד המשנ"ב הוא הפוסק המקובל על האשכנזים, אך מאידך
נראה שנהגו העולם כחזו"א ואף ראינו מגדולי דורינו שזימנו ולא
השמיעו את כל הברכה (ובוזאת הברכה כתב שנראה ששוא"ת עדיף).
הלכה זו מעשית מאוד בעיקר בסעודות גדולות בישיבה וכד'.
תודה רבה
רועי, מאיר ואוהד
(ניסינו לשלוח את השאלה בעבר אך נראה שהיא לא התקבלה)
לכתחילה נוהגים כהמשנ"ב לשמוע מהמזמן את כל הברכה ולכן
ראוי שגם המזמן בעשרה יברך את הברה הראשונה בקול רם ולהקשיב
לו בכל ברכת הזן.