הפרשת חלה מבצק שמיועד לאפייה ולטיגון ('פריקסה')

התשובה

הפוסקים נחלקו במעמדה של 'עיסה עבה' שראויה לאפיית לחם ובפועל מבשלים אותה או מטגנים אותה בשמן עמוק וכדו'.
זאת לאור דרשת הגמ' (פסחים לז ע"ב) את הפסוק 'ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד לחם' (ויקרא כו, כו) – 'האפוי בתנור אחד קרוי לחם ושאין אפוי בתנור אחד אין קרוי לחם'. יש שסברו שכוונת הגמרא שכל בצק שלא נאפה בתנור, אין חובה להפריש ממנו חלה, שכן חיוב הפרשת חלה קיים רק אם אפו את הבצק ולא אם בשלו אותו.[1] וכך פסקו הרמב"ם[2] וה'שלחן ערוך'.[3] משום כך גם אין חובה להפריש מבצק שיטוגן בשמן עמוק, כיוון שדינו כבישול.
[4] לעומתם דעת ר"ת[5] שבכל מקרה שבו לשו 'עיסה עבה' בכמות המחייבת בהפרשת חלה, קיימת חובת הפרשה אף אם בישלו או טיגנו אותה בשמן עמוק, כיוון שהיא ראויה לאפייה בתנור. למעשה פסק הש"ך[6] שיש לחשוש לדעת ר"ת ולהפריש חלה בלא ברכה מ'עיסה עבה' שמבשלים או מטגנים אותה בשמן עמוק.[7]

אולם במקרה שאופים חלק קטן מהעיסה בתנור, אפילו אם בכמות שאופים אין כדי חיוב חלה, מפרישים בברכה, כיוון שכל העיסה כולה מתחייבת בגלל האפייה. כך נהג למעשה המהר"ם מרוטנבורג[8] כדי לצאת מידי ספק, וכך כתב ה'בית יוסף[9] עפ"י מעשה בירושלמי.[10] וכן פסקו הטור[11] וה'שלחן ערוך',[12] הב"ח[13] והט"ז.[14]

למעשה, כאשר מכינים בצק משני ק"ג קמח ולשים ממנו 'עיסה עבה', אף שרק חלק מהבצק נאפה בתנור ואת השאר מטגנים בשמן עמוק להכין ממנו 'פריקסה', צריך להפריש חלה בברכה.

[1].   ר"ש, חלה פ"א מ"ה; רא"ש, הלכות חלה סי' ב; רמב"ן (הובאו דבריו ברא"ש שם); רשב"א, תורת הבית שער א.

[2].   רמב"ם, הל' ביכורים פ"ו הי"ב.

[3].   שו"ע, יו"ד סעי' שכט סעי' ג.

[4].   עפ"י רמ"א, או"ח סי' קסח סעי' יד.

[5].   ר"ת, בתוס' פסחים לז ע"ב, ד"ה דכולי-עלמא.

[6].   ש"ך, יו"ד סי' שכט ס"ק ד.

[7].   וכן פסקו: בית לחם יהודה, סי שכט סעי' ג; פתחי תשובה, לשו"ע שם ס"ק א; כף החיים, או"ח סי' רמב ס"ק כז; וכן פסק הגר"מ אליהו בס' התורה והארץ, ח"ה עמ' 60 סעי' ו הע' 12.

[8].   מהר"ם מרוטנבורג, מובא ברא"ש הל' חלה סי' ב.

[9].   בית יוסף, יו"ד סי' שכט אות ד.

[10]. ירושלמי, חלה פ"א ה"ד.

[11]. טור, יו"ד סי' שכט.

[12]. שו"ע, יו"ד סי' שכט סעי' ד.

[13]. ב"ח, יו"ד סי' שכט אות ד ד"ה ומיהו כתב הר"ש.

[14]. ט"ז, לשו"ע שם ס"ק ה.