שלום לכת"ר.
ראינו את תשובת הרב שאין לדעתו לברך ברכת הגומל למי ששהה
בכלא ישראלי וזאת מכיוון שהברכה נתקנה על מי שנחלץ מסכנה
ודאית ולדעת הרב אין בכלא ישראלי סכנה. והנה ברצוני לשאול את
כבודו האם נתן דעתו לנקודות הבאות:
א. מי ששוהה בכלא נתון לסכנה רוחנית גדולה של פגיעה בנפשו
ופגיעה בנפש חמורה מפגיעה בגוף ?
ב. בתי הכלא באשר הם אינם פועלים עפ"י הענישה היהודית
שכידוע מרחיקה עניין זה למעט פגיעה ב"מלכות".
ג. באופן עקרוני בעניין זה אין הבדל בין בית כלא ישראלי לבית
כלא של גויים שגם בהם לא כל אסיר מצוי בסכנה.
ד. כאשר ההלכה קבעה שאסיר היוצא מבית האסורים חייב לברך
היא לא התייחסה לסוג הענישה של אותו אסיר וגם גנב פשוט בכלא
של גויים אינו נמצא בסכנה.
ה. אם כבוד הרב סובר שהכוונה לבתי כלא שהיו בזמנם ששם מידת
הסכנה היתה גבוהה יותר ואילו היום אין פני הדברים כך אז צריך
בכלל לבטל את הברכה הזאת בזמן הזה ואם אנו "מנציחים" את
תקנת חז"ל אין צורך להבדיל בין כלא של גויים לכלא של ישראלים.
ו. נטילת החרות הינה עונש קשה ונורא ללא קשר אם מדובר בכלא
של גויים או/ו כלא של ישראלים.
ז. מי עוד סובר כדעת הרב בנושא זה, נראה לי שלא רק שצריך
לברך אלא חייבים לברך כאשר יוצאים מבית הכלא, אולי רק מי
שנכנס ויוצא בתדירות גבוהה ובעת יציאתו כבר מסתמן שיכנס ח"ו
שנית אולי אינו צריך לברך.
ח. ברכת הגומל מחזקת את הביטחון ומאירה את עיניו של היוצא
מבית האסורים כדי שלא יכנס בשנית.
בברכת התורה
ראשית האמור הוא לגבי ברכת הגומל ולא לגבי ברכת מתיר אסורים
שנתקנה על הקימה בבוקר.
ישנה מחלוקת בין האחרונים באיזו סכנה מדובר האם בסכנת חיים או
בענישה אפילו שאינה נוגעת לסנת חיים. עי' בביאור הלכה בסי' ריט
ד"ה חבוש. ופסקתי להחמיר ושלא לברך בשם ומלכות כאשר יצא מבית
האסורים.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
