ברכה על לחם המזיק לבריאות

התשובה

נושא התאמת האוכל לפי סוגי הדם הוא מקצוע גדול ברפואה, ונכתבו על כך ספרים שלמים המתאימים אוכל לכל סוג דם.

שאלתך היא בעניין הברכה על לחם שלכאורה מזיק לאוכלים, כיוון שאיננו מתאים לסוג הדם שלהם.

נראה שצריכים להמשיך ולברך ממספר סיבות:

א. כשיש הנאת חיך, לפי רוב הפוסקים, מברכים למרות שהמאכל מזיק לאדם. אין זה דומה לשמן זית, שעליו אין מברכים מפני שהוא מזיק, משום שאין ממנו הנאת חיך. (עיין ב'שדי חמד' מערכת ברכות אות לג, עמ' 322 ד"ה והנה). הראיה מדיני ארבע כוסות (סי' תעב סעי' י), שאדם שמזיקה לו שתיית ארבע כוסות ודוחק עצמו לשתות, מברך בורא פרי הגפן, לדעת רוב הפוסקים. זאת למרות שזה מזיק לו, כי הוא נהנה מהדבר. וכן כתב המג"א (סי' רד) לעניין  שתיית חומץ, שאמנם מזיקה לאדם, אבל כיוון שיש לו הנאה ממנו חייב לברך את הברכה הראויה לו. 

ב. אפילו לפי הדעות שעל דבר המזיק אין לברך, גם אם יש לו הנאה ממנו (עיין 'יפה ללב' סי' רד ס"ק י, שו"ת 'חלק הלוי' או"ח סי' ה) מדובר דווקא במה שמזיק כשמן, באופן מיידי, אבל לגבי הלחם אין מדובר בנזק מיידי, אלא לכל היותר, בנזק הנוצר בתהליכים האורכים שנים. לפעמים אדם יכול לחיות שנים ארוכות ולאכול אוכל שאינו מתאים לו, אבל כיוון שאינו רגיש לא יחלה. לכן אין להגדיר זאת  בתור נזק מיידי וברור.